שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקוה,
מרים קראוס, שיפצה פרוטוקול של דיון שהתנהל בפניה בינואר השנה. כך עולה מהחלטתו (27.5.15) של נציב תלונות הציבור על שופטים,
אליעזר ריבלין.
מדובר בבני זוג לשעבר, המנהלים בפני קראוס הליכים בנוגע למשמורת של בתם בת ה-12. האב טען שהאם חטפה את הבת מארה"ב לישראל, ואילו האם מבקשת להעביר לידיה את המשמורת המצויה כיום בידי האב.
ריבלין מצא כי בתחילת הדיון הציעה קראוס לאם לוותר על מזונות הבת בתמורה לקבלת המשמורת, אך במקום לציין בפרוטוקול הצעה זו - הכתיבה לקלדנית שהיא מצפה מן האם להגיש הצעה להסדר בנושא המזונות. רק לאחר שאחד מעורכי הדין ביקש לתקן את הפרוטוקול, תיעדה קראוס את הצעתה. קראוס אמרה בתגובתה לתלונה, כי אין אפשרות לתעד בפרוטוקול כל מילה, ויש לתמוה כיצד ברשות האם מצוי תיעוד מדויק של הדברים שנאמרו בדיון.
על כך אומר ריבלין, תוך ביקורת עקיפה גם על עצם ההצעה: "מבלי שאביע עמדתי על סמכות בית המשפט להציע את הצעת הפשרה האמורה, ועל המידה שבה מתיישבת ההצעה עם תקנת הציבור, אם בכלל, אין ספק, כי ההצעה הייתה צריכה להופיע בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לסירובו של בית המשפט לבקשת בא-כוח הקטינה לרשום את ההצעה בפרוטוקול.
"לעניין זה, מחובתו של בית המשפט לתעד בפרוטוקול את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון, וכאשר מדובר בעניין שהוא עיקרי בדיון, כמו הצעת הפשרה האמורה, אין בית המשפט יכול לפטור עצמו מחובתו האמורה באמירה שהצדדים רשאים להזמין הקלטה על חשבונם".
עוד מצא ריבלין, כי קראוס מתחה ביקורת בלתי ראויה על באי-כוחה של הקטינה, באומרה: "מי שמכם להיפגש עם [הילדה]? שתיפגש קודם כל עם עורכי דין מטעם האב, שניים". גם ביקורת זה לא מצאה ביטוי בפרוטוקול, וקראוס סירבה לרשום אותה לאחר הבקשה לתיקון הפרוטוקול, והסתפקה באמירה שכל צד יכול להזמין הקלטה.
ריבלין אומר: "אין ספק, כי בית המשפט רשאי היה להביע את דעתו על ייצוג הקטינה בתביעה נפרדת מטעמה, אולם התרשמתי כי לשון הביקורת חרגה מן הראוי בנסיבות העניין. זאת ועוד, בין הבעת אי-נחת מייצוג הקטינה ועד העלאת תרחישים שאינם מעוגנים במציאות, כמו פגישת הקטינה עם באי-כוח הבעל - אשר לא היה מיוצג כלל - רב המרחק".
