בקרוב: החמרה משמעותית בעונשם של משליכי אבנים

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה (יום ד', 15.7.15) לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק העונשין, לפיו ייערך מדרוג באישום ובענישת מידיי אבנים.

העבירה הקיימת היום, מפורשת כך כי העונש חל רק כשיידוי האבן מלווה במטרה לפגוע באדם, וכי העונש הקבוע לה הוא 20 שנות מאסר, ללא הבחנה בין הנסיבות העובדתיות. הממשלה סבורה שדווקא "מדרוג" יועיל בהעברת מסר לבתי המשפט, שהתופעה על כל נסיבותיה מצדיקה החמרה בענישה, שכן גם העבירה הפחות חמורה המוצעת היא עדיין חמורה מאוד (עשר שנות מאסר). לפיכך, מציעה הממשלה בהצעת החוק למחוק את העבירה הקיימת ולקבוע עבירה חדשה ובה מדרג.

העבירה במדרג הנמוך יותר (10 שנות מאסר) תדרוש מעשה זריקת אבן או חפץ, לעבר כלי תחבורה בנסיעה ושיהיה בכך כדי לסכן את בטיחותו של נוסע או של מי שנמצא בקרבת כלי תחבורה או שיהיה בו כדי לפגוע בכלי תחבורה. החידוש בהצעה הוא בכך שהעבירה חלה גם במצבים בהם אין במעשה כדי לסכן אדם אלא לפגוע בכלי התחבורה בלבד. לעומת המצב היום, שבגין יידויי אבנים לעבר כלי רכב ממוגנים בהם לא מתגבשת סכנה לאדם, מעמידים לדין בגין עבירות אחרות.

העבירה החדשה נדרשת במקרים שבהם יש פגיעה בכלי תחבורה כגון הרכבת הקלה, גם כשאין בפגיעה כדי להזיק לאדם, אך יידוי האבן יוצר חרדה, תחושת טרור, הימנעות משימוש בשירותי התחבורה הציבורית ושיבוש החיים הרגילים. ואילו בעבירה במדרג הגבוה יותר (20 שנות מאסר) יהיה צורך להוכיח כי זריקת האבן או החפץ לעבר רכב בנסיעה הייתה במטרה לסכן אדם.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר: "טוב עושה המדינה כאשר היא לוקחת חוק אלמוני, והופכת אותו לבר שימוש, תוך שהיא בוחנת אותו בעין מדוקדקת, בודקת את השיפוט שלו בבתי המשפט ומתאימה אותו למכת המדינה".

נציגת משרד המשפטים, עו"ד לילך וגנר, אמרה בדיון כי התיקון המוצע נובע מכך שגם במקרים חמורים, בתי המשפט מענישים נאשמים לתקופות מאסר קצרות. מתחם הענישה בעבירה זו, עומד על שמונה עד 24 חודשים. "התחושה היא שהבעיה לא בעונש המקסימום אלא בהכוון לעונש ההולם, והענישה הנוכחית הפכה לאות מתה", אמרה.

מנהלת המחלקה הפלילית במחוז ירושלים, עו"ד נורית בלובשטיין, אמרה כי "מסת העבודה במידי אבנים בשנים האחרונות, היא כשליש מהבקשות למעצר עד תום ההליכים. בתקופת צוק איתן אף גבוה יותר". לדבריה, "ההתאמה בהצעת החוק, תיתן מענה והלימה בין העובדות, לאירועים בשטח ולעבירה בחוק".

ח"כ אוסמה סעדי אמר כי "החקיקה חפוזה ללא בסיס עובדתי או משפטי. במעטה של מלחמה בטרור, מחמירים ענישה. לא ניתן להסיק ממקרה אחד, ולהשליך ממנו על הכלל. סעדי טען כי בעיית רווחתם של תושבי מזרח ירושלים, הם הגורמים ליידוי האבנים. סעדי הוסיף ואמר, "מזרח ירושלים הינו שטח כבוש, והתושבים שם נאבקים לחופש. ההתמודדות בתופעת האבנים, היא בדרכים פוליטיות ולא משפטיות". אמר סעדי.

ח"כ מאיר כהן התריס בפני ח"כ סעדי "אין קשר בין בעיית רווחה ליידוי אבנים. תפסיקו לבלבל את המוח. רעייתי שכבה שלושה חודשים בבית חולים לאחר שקבלה אבן בראש".

"מצידי", אמר כהן, "שהמיידים יקברו 50 שנה בכלא!".

גם ח"כ רויטל סויד מחתה כנגד דבריו של ח"כ סעדי. לדבריה, "בשולי דבריך אמרת שהאנשים נלחמים בכיבוש ובחופש, בשום אופן לא במעשים פליליים. לא נוכל לאפשר תמיכה בשחרור באמצעות סיכון חיי אדם. במישור הפוליטי אני מסכימה איתך, אבל לא ניתן לגיטימציה למעשים הללו. קיימת מכת מדינה, אנו רואים מה קורה היום בכבישים. תשאלו את הילדה אדל ביטון ז"ל איך היא מרגישה היום. ברור שאבן היא כלי נשק לכל דבר מבחינת התוצאה".

נציג המשטרה, נצ"מ שמעון נחמני, אמר כי בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה בתופעת יידוי האבנים בכל הארץ, כש-97% מיידויי האבנים בארץ, התרחשו על-רקע לאומני. הוא ציין כי לאחרונה יש עליה באירועים משולבים של זריקת אבנים זיקוקים וירי.

לדבריו, בשנת 2013 נרשמו 7,886 אירועי יידוי אבנים, לעומת 18,726 בשנת 2014. המגמה המשיכה אף בשנת 2015, כאשר בחציון הראשון של שנת 2014 נרשמו 7,148 אירועים לעומת 8,019 בחציון הראשון של שנת 2015. נחמני הוסיף ואמר כי ב-1,982 תיקים, הוגשו השנה 833 כתבי אישום באשמת זריקת אבנים, מתוכם נעצרו 634 חשודים עד תום ההלכים הפליליים כנגדם.

ח"כ עיסווי פריג' שאל את נציג המשטרה: "כמה יידויי אבנים היו בשכונות החרדיות? בשנים האחרונות קיימת מגמת החמרת ענישה. האם יש לכם נתונים על כך שההחמרה הפחיתה את העבירות או שהמצב נמשך? האם לא הגיע העת לבצע בדק בית לפני שממשיכים להחמיר בענישה?"

ח"כ דני עטר שאל את הח"כים הערבים: "מתי ניפגש לדיון שיעסוק באיכות חייהם של אזרחי ישראל הערבים?" לדעתי, אמר עטר, "צריך להתייחס לזריקת אבנים כניסיון לרצח".