שארית הקהילה תזכה לעלות [צילום: בן קלמר/פלאש90]
השר שלום: נביא לארץ עוד כ-7,000 יהודי אתיופיה |
שר הפנים הכריז כי בכוונתו להעלות את כל שארית יהודי אתיופיה וכי הוא מקדם החלטת ממשלה בעניין ● "יועלו מאתיופיה 500 משפחות חיילי צה"ל"
מאת:
עופר וולפסון
|
| תגובות
כנסת 20
|
בשורה לקהילת יהודי אתיופיה - משרד הפנים יפעל באופן מיידי להעלאת כ-500 משפחות משארית הקהילה, שבניהן משרתים בצה"ל, כך הכריז (יום ב', 27.7.15) שר הפנים סילבן שלום. זאת, בנוסף לכוונתו להעלאת את כל שארית הקהילה, כ-7,000 איש. שלום אמר זאת בישיבה משותפת של ועדות הקליטה והפנים בכנסת.
יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) אמר כי "עד כה לא הועלו שארית יהודי אתיופיה. משפחות הופרדו, כולל ילדים מהוריהם, והנותרים נשארים ללא סיוע וללא מעורבות הארגונים ההומניטריים שפעלו שם עד כה. אנו קוראים לממשלה להכריע - ולהעלות את שארית הקהילה לארץ, מיידית". ח"כ נגוסה הוסיף כי הוא לא ירפה ויפעל בכל האמצעים למימוש הדברים שנאמרו בוועדה, כולל לחצים אישיים על שרי האוצר, הפנים, הקליטה ואף רה"מ עד להחלטת הממשלה.
דוד אמסלם, יו"ר ועדת הפנים, הדגיש כי "לא יעלה על הדעת שיהודים רוצים לעלות לישראל ומונעים מהם לעשות כן. ביקשתי משר הפנים לפעול בנושא ולעדכן אותנו מהי מדיניות הממשלה בנושא, ובכוונתי לפעול בעניין בכל הרצינות, ולמצוא פתרון שיעניק להם את הזכות לעלות לארצם".
שר הפנים סילבן שלום השיב: "יש לי רצון עז להעלות את שארית יהדות אתיופיה, ואני מקווה שבתפקידי כשר הפנים אוכל לעשות זאת. נבדוק את הרשימות, הכוללות את אלו שסורבו בעבר, וכבר אתמול נפגשתי עם מזכיר הממשלה - כדי לקדם החלטת ממשלה בעניין. מדובר בכ-7,000-6,000 איש בלבד, שישראל יכולה וצריכה להכיל. אתמול ציינו את תשעה באב, ואלמלא אותו החורבן היינו היום כבר כ-300 מיליון יהודים. בתחילה יועלו אומנם משפחות חילי צה"ל, אך אני מאמין בהכנסת הרגל בדלת, והמשך התהליך בעתיד".
מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס ונשיא הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה, ציין כי "הגיעה העת לפתרון כולל, טוטאלי ומקיף של שארית הפליטה בגונדר ובאדיס-אבבה. לפני יומיים מסרנו לשר הפנים רשימה מדויקת של הממתינים במחנות המעבר אלו, ולאור הכישלון בהסדרי-הביניים, יש לנקוט בהליך כולל, ולפתור את הבעיה אחת ולתמיד".
הרב יוסף הדנה, הרב הראשי ליהודי אתיופיה, סיפר על רבים הפונים אליו בבקשת עזרה להעלאת בני משפחותיהם שנותרו מאחור. "כבר עשר שנים רבים מהם ממתינים, ויש לטפל בבעיה ברצינות ולאפשר למשפחות להתאחד".
הרב מנחם ולדמן, מנהל תוכניות היהדות לעולי אתיופיה בסוכנות היהודית, הוסיף כי "אפילו אותי - העוסק בתחום כבר כחצי-יובל - הפתיעו הנחישות שלהם להמשיך ולהדבק ביהדותם ובעליה לארץ. מדובר ביוצאי הקהילה שהם צאצאי אימהות נוצריות ואבות יהודיים, אך זהותם היא יהודית, הם דבקים בהלכה, וגם הניסיון הוכיח שכל מי שעלה השלים כאן את הליכי הגיור".
שרת הקליטה לשעבר, ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) קראה "לסיים את ההתעללות ביהודי אתיופיה. ראיתי אותם בעצמי בגונדר, ופניתי לראש הממשלה להעלות אותם ועתה אני שומעת שנפתחה רשימה מחודשת שלא היו כלולים ברשימות הקודמות", ואילו לדברי איתן ברושי (המחנה הציוני) הבאת היהודים מאתיופיה "צריכה להתבטא גם תקציבית בקליטה ראויה ומסודרת".
מאיר כהן (יש עתיד) הזהיר כי "בעית קליטת שארית יהודי אתיופיה נובעת מגזענות, ואם צבע-עורם היה שונה הם כבר היו פה" ואילו שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) הוסיפה כי מדובר ב"מאבק על דמותה של מדינת ישראל ובלי האתוס של העלייה לארץ - אין זכות קיום למדינה".
אמה מנגיסטו, שהוריה ואחיהם ממתינים כבר 28 שנים לעלות לארץ, סיפרה בדמעות כי חלק מבני משפחתה שנותרו באתיופיה נרצחו במשך הזמן, ואילו יצחק מולא, ממטה המאבק, הבהיר כי "איננו מעוניינים בעוד ועדות, בפתרונות מקומיים וממוקדים, אלא בהכרעה".
רחמים אלעזר מהערוץ הראשון שערך סרט על הפרשה, סיפר כי נתקל במקרים בהם היו שני אחים, כאשר לאחד הותר לעלות לארץ והשני הוגדר "שאינו מזרע ישראל".
יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) אמר כי "עד כה לא הועלו שארית יהודי אתיופיה. משפחות הופרדו, כולל ילדים מהוריהם, והנותרים נשארים ללא סיוע וללא מעורבות הארגונים ההומניטריים שפעלו שם עד כה. אנו קוראים לממשלה להכריע - ולהעלות את שארית הקהילה לארץ, מיידית". ח"כ נגוסה הוסיף כי הוא לא ירפה ויפעל בכל האמצעים למימוש הדברים שנאמרו בוועדה, כולל לחצים אישיים על שרי האוצר, הפנים, הקליטה ואף רה"מ עד להחלטת הממשלה.
דוד אמסלם, יו"ר ועדת הפנים, הדגיש כי "לא יעלה על הדעת שיהודים רוצים לעלות לישראל ומונעים מהם לעשות כן. ביקשתי משר הפנים לפעול בנושא ולעדכן אותנו מהי מדיניות הממשלה בנושא, ובכוונתי לפעול בעניין בכל הרצינות, ולמצוא פתרון שיעניק להם את הזכות לעלות לארצם".
שר הפנים סילבן שלום השיב: "יש לי רצון עז להעלות את שארית יהדות אתיופיה, ואני מקווה שבתפקידי כשר הפנים אוכל לעשות זאת. נבדוק את הרשימות, הכוללות את אלו שסורבו בעבר, וכבר אתמול נפגשתי עם מזכיר הממשלה - כדי לקדם החלטת ממשלה בעניין. מדובר בכ-7,000-6,000 איש בלבד, שישראל יכולה וצריכה להכיל. אתמול ציינו את תשעה באב, ואלמלא אותו החורבן היינו היום כבר כ-300 מיליון יהודים. בתחילה יועלו אומנם משפחות חילי צה"ל, אך אני מאמין בהכנסת הרגל בדלת, והמשך התהליך בעתיד".
מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס ונשיא הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה, ציין כי "הגיעה העת לפתרון כולל, טוטאלי ומקיף של שארית הפליטה בגונדר ובאדיס-אבבה. לפני יומיים מסרנו לשר הפנים רשימה מדויקת של הממתינים במחנות המעבר אלו, ולאור הכישלון בהסדרי-הביניים, יש לנקוט בהליך כולל, ולפתור את הבעיה אחת ולתמיד".
הרב יוסף הדנה, הרב הראשי ליהודי אתיופיה, סיפר על רבים הפונים אליו בבקשת עזרה להעלאת בני משפחותיהם שנותרו מאחור. "כבר עשר שנים רבים מהם ממתינים, ויש לטפל בבעיה ברצינות ולאפשר למשפחות להתאחד".
הרב מנחם ולדמן, מנהל תוכניות היהדות לעולי אתיופיה בסוכנות היהודית, הוסיף כי "אפילו אותי - העוסק בתחום כבר כחצי-יובל - הפתיעו הנחישות שלהם להמשיך ולהדבק ביהדותם ובעליה לארץ. מדובר ביוצאי הקהילה שהם צאצאי אימהות נוצריות ואבות יהודיים, אך זהותם היא יהודית, הם דבקים בהלכה, וגם הניסיון הוכיח שכל מי שעלה השלים כאן את הליכי הגיור".
שרת הקליטה לשעבר, ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) קראה "לסיים את ההתעללות ביהודי אתיופיה. ראיתי אותם בעצמי בגונדר, ופניתי לראש הממשלה להעלות אותם ועתה אני שומעת שנפתחה רשימה מחודשת שלא היו כלולים ברשימות הקודמות", ואילו לדברי איתן ברושי (המחנה הציוני) הבאת היהודים מאתיופיה "צריכה להתבטא גם תקציבית בקליטה ראויה ומסודרת".
מאיר כהן (יש עתיד) הזהיר כי "בעית קליטת שארית יהודי אתיופיה נובעת מגזענות, ואם צבע-עורם היה שונה הם כבר היו פה" ואילו שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) הוסיפה כי מדובר ב"מאבק על דמותה של מדינת ישראל ובלי האתוס של העלייה לארץ - אין זכות קיום למדינה".
אמה מנגיסטו, שהוריה ואחיהם ממתינים כבר 28 שנים לעלות לארץ, סיפרה בדמעות כי חלק מבני משפחתה שנותרו באתיופיה נרצחו במשך הזמן, ואילו יצחק מולא, ממטה המאבק, הבהיר כי "איננו מעוניינים בעוד ועדות, בפתרונות מקומיים וממוקדים, אלא בהכרעה".
רחמים אלעזר מהערוץ הראשון שערך סרט על הפרשה, סיפר כי נתקל במקרים בהם היו שני אחים, כאשר לאחד הותר לעלות לארץ והשני הוגדר "שאינו מזרע ישראל".
|
|
+בקריאה ראשונה: מניעת התעללות בבעלי חיים
06:36 28/07/15 |
מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 13), התשע"ה-2015. מוצע בה לתקן כמה נושאים הנוגעים לאופן יישום החוק ואכיפתו לרבות: הטלת חובה על בעלים או מחזיק של בעל חיים למנוע התעללות בו ולספק לו את צורכי מחייתו, שיפור ועדכון ההוראות בעניין תפיסה של בעלי חיים והתנאים להחזרתם לבעליהם, תשלום הוצאות בשל תפיסת בעל חיים ובשל הטיפול בו, אחריות נושאי משרה בתאגיד שעיסוקו בבעלי חיים לפקח ולפעול למניעת עבירות על החוק בידי התאגיד והוראה בעניין שקילת שיקולי הגנה על בעלי חיים בעת הפעלת סמכויות לפי דינים אחרים הנוגעים לגידול, החזקה וטיפול בבעלי חיים ובתוצרתם. השר אורי אריאל: "נגמרה תקופת הש"ג החוק קובע שיש אחריות ברורה לבעלי המפעל שבהם יתגלו התעללויות בבעלי חיים".
+"סגני השרים יהיו רוח רפאים בממשלה"
23:52 27/07/15 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
סגן השר ירון מזוז [צילום: דוברות הכנסת]
23:52 27/07/15 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
קשיים חוקתיים בהצעת החוק הנורווגי ▪ "יש בהצעה שיבוש חוקתי בכך שההצעה תחול באופן מיידי. בשונה מהתיקונים שחוקקו בחוקי המשילות, שתחולתם הייתה רק מהכנסת הבאה"
סגן השר ירון מזוז [צילום: דוברות הכנסת]
+שקד: נשקלת הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים
23:37 27/07/15 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 39), התשע"ה-2015. מוצע בה לתקן את חוק לשכת עורכי הדין, השינויים מתייחסים למבנה הלשכה, פעולותיה, מוסדותיה, ניהולה הכספי, ובעלי התפקידים בה. בנוסף לכך מוצעים שינויים בנושא ההסמכה לעריכת דין שעוסקים בפיקוח ההתמחות ובבחינה שלאחר מכן. בנאום בכנסת אמרה שרת המשפטים איילת שקד: "אנחנו שוקלים בכובד ראש להעלות את תקופת ההתמחות לשנתיים לאלה שעוד לא התחילו ללמוד".
+אושר בקריאה ראשונה: הגבלת השימוש במזומן
23:33 27/07/15 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ה-2015. בשנת 2014 אימצה הממשלה את מסקנות הוועדה לצמצום השימוש במזומן, שמטרתה צמצום תופעת הכלכלה השחורה והלבנת ההון בישראל. הצעת חוק זו קובעת איסור על מתן או על קבלה של תשלום במזומן בסכום העולה על 10,000 ש"ח במסגרת עסקאות, מתנות, תרומות, הלוואות או כשכר עבודה, מגבלה על קבלת תשלום במזומן על ידי רשות ציבורית בעד מסים, קנסות, אגרות ותשלומי חובה נוספים וכן קובעת איסור ספציפי על קבלת סכום במזומן העולה על 50,000 ש"ח בידי רואה חשבון או עורך דין במסגרת מתן שירות עסקי ללקוחו. בנוסף, הצעת החוק קובעת הסדרים ליצירתם של אמצעי תשלום חלופיים למזומן, שיהיו שקולים מבחינת השימוש והמחיר לתשלום במזומן.
+סמכויות השירות הלאומי עוברות למשרד החקלאות
22:36 27/07/15 |
מליאת הכנסת אישרה את בקשת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה, על החלטתה להעביר את שטח הפעולה: השירות הלאומי והשירות הלאומי-אזרחי מהמשרד לאזרחים ותיקים למשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
+כבל: מבטל כל הפגישות עם אנשי האוצר
20:56 27/07/15 | עידן יוסף
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל מחה במהלך הדיון במליאת הכנסת על ההחלטה להקים ועדת מיוחדת שתטפל בחוק השידור הציבורי במקום ועדת הכלכלה והאשים בכך את שר האוצר משה כחלון. "אני מודיע מכאן למנכ"ל משרד האוצר שאני מבטל את הפגישה שאמורה הייתה להיות לנו", אמר כבל. "אין לי עניין להיפגש עם איש מאנשי האוצר. אני לא מתכוון לסייע להם. בכל מקום שאוכל לעשות אני אכשיל. כל התהליך מטומא עכשיו".
+אושר סופית: תוקם רשות לאומית לחדשנות
16:03 27/07/15 | עופר וולפסון | לרשימה המלאה
אבי חסון. גוף חדש [צילום: יח"צ]
16:03 27/07/15 | עופר וולפסון | לרשימה המלאה
מטרת הרשות החדשה: הסרת ביורוקרטיות מיותרות, מתן אפשרות להגדיל את מסלולי ההטבה ליזמים וקיצור הזמנים מרגע הגשת הבקשות לקבלת מענקים מהמדינה ועד ומתן המענקים בפועל ▪ יו"ר ועדת הכספים התנה את אישור החוק בהתחייבות שמירת הזכויות של המועברים ממתימו"פ ומשרד הכלכלה
אבי חסון. גוף חדש [צילום: יח"צ]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| השר שלום: נביא לארץ עוד כ-7,000 יהודי אתיופיה |
| תגובות [ 2 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
![כיצד נקבעת דרגת הנכות? [צילום: אריה לייב אברמס/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY20a31b9922b5b5479dbe08ebddc0a05155.jpg)
