ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה (יום ג', 28.7.15) דיון על הזרמת מי נהר הירדן לממלכה ההאשמית בהתאם להסכם שנחתם עם הממשלה ושיקום מורד הירדן. בדיון נתגלעה מחלוקת בין הגורמים המקצועיים על האופן בו צריכה להתבצע ההעברה. ההסכם עם ירדן מדבר על הקמת יובל מים חדש. במסגרת זו סוכם על סוואפ ("חלופה"), כלומר קבלת המים בירדן הדרומי ומכירתו בירדן הצפוני במחיר של 40 סנט, שמשקף נכון להיום את מחיר ההתפלה.
הוועדה פנתה לשר האנרגיה והמים
יובל שטייניץ להקמת ועדה בלתי תלויה שתבחן את שתי החלופות. תוך 60 יום תקיים ועדת הפנים דיון נוסף כדי לקבל את מסקנות הוועדה הבלתי תלויה.
מתכנן רשות ניקוז כנרת, גיורא שחם, אמר כי "כבר היום ישראל מספקת מעל 50 מיליון קוב. הממשלה הקודמת חתמה על הסכם שיספק 50 מיליון מטר קוב נוספים לירדנים. תעלת הע'ור (תעלת המלך עבדאללה) הוקמה באמצע שנות ה-60' ומזרימה מים לשתייה לבירה הירדנית רבת-עמון. מרבית מי הירמוך מגיעים מאזור דרום סוריה ואתם יודעים מה קורה שם היום. אין שם טיהור שפכים וכך גם בישובים הירדנים. המים שנזרים לירדן הם מי גלם מהכנרת באיכות מעולה. נוצרה הזדמנות להחיות קטע חשוב של נחל שהיה עשרות שנים תעלת ביוב. האומדן לתוכנית הוא כ-110 מיליון
שקל. התוכנית של מקורות מדברת על הנחת צינור בלב עמק הירדן ולכן גם בהיבט כלכלי, סביבתי, ערכי - יש עדיפות מכרעת לחלופה שלנו".
דודי פיקסלר, סמנכ"ל רשות המים, אמר כי "אם נידרש להחלפה של מקור המים צריך יהיה לקיים מו"מ עם הירדנים, כי אם המים יעברו את תעלת ע'ור, זה מגיע לגבול המשותף ועד היום יש להם טענות לזכות על המים כך שהם יבקשו מחיר אפס. התוכנית של גיורא שחם מותנית בסיום שיקום הירדן הדרומי, שדורשת עוד תקציב של 150 מיליון. יש בעיה של מים בירדן בחורף וכן בעיה של איכות המים".
יו"ר חברת מקורות,
מרדכי מרדכי, אמר כי "יתרונות הצינור הם הולכה בטוחה שתמנע זיהום המים. חלופת הירדן יוצרת הרבה בעיות. הראשונה והמרכזית היא שלא ניתן לשמור על איכות המים ברמה של מזהמים טבעיים. פוטנציאל הזיהום מורכב מפריצות של קווי שלחין, גלישות חרום מהמת"ש בביתניה, ומהתיירות".
מרדכי הוסיף כי הפתרון של מתכנן רשות ניקוז כנרת לא מציע שמירה על איכות המים. "באירוע זיהום - את המים המזוהמים בנחל אתה צריך לשחרר לאן שהוא וזה יפגע בכל מי שבמורד הנחל. העלויות שציינה רשות הניקוז לא נכונות. העלות האמיתית של החלופה היא פי 2.5 ממה שהוא ציין. 250 מיליון שקל".
טוביה ישראלי, מאגף מזה"ת במשרד החוץ, אמר כי "הקשרים בתחום המים הם שווי ערך לקשרים הביטחוניים והירדנים עוקבים אחרי כל הנושא בשבעים עיניים. יש פה התחייבות לממלכה ושיקום הנהר ושניהם חשובים. ברגע שנציג להם חלופה זו, ייתכן שנפתור בעיה X וניצור בעיות אחרות. כשאתה מכניס מים לירדן אתה מאבד עליו שליטה פיזית ובריאותית".
אלון זקס, ראש אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, הוסיף כי "אין ספק שאנחנו רוצים לראות יותר מים וכבר היום אנחנו בדיונים להכפלת הכמות עם רט"ג ורשות המים. לצערי יומרני לומר שנוכל למנוע זיהומים". סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, ניר פפאי, אמר כי "אנחנו בנקודת זמן קריטית כי על הממשלה לשקול חלופות וכן כי התוכנית מופקדת בימים אלו. יש פה הזדמנות בלתי חוזרת לשקם 12 ק"מ בירדן ולתרום לשיקום הכולל. מה שמנע עד היום את החלופה הזו היא כי לא ישבו ברשות המים ברצינות ובנפש חפצה. נבקש מהוועדה לדרוש לבחון את החלופה ע"י צוות מקצועי בלתי תלוי".
עמיר יצחק, סגן מהנדס ראשי לבריאות הסביבה, במשרד הבריאות, הסתייג מחלופת הנהר: "איננו יכולים לאשר את המים שיזרמו בירדן כמקור למי שתיה. גם בירדן הצפוני אין לאורכו שום נקודת שאיבה למי שתיה. האזור חשוף להרבה מפגעים ולכן אינו בטוח". אורי ארזי, מקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, מחה על הטענה: "היום זורמים בתעלת הע'ור מים עכורים כמו בשטפונות ואנחנו מציעים להעלות את רמת המים לאין שיעור. תושבי העמק שותים מהמים האלו אז אל תספרו סיפורים".