וגמן-רטנר. שיטפון פופוליסטי
בהכנה: דוגמאות לעו"ד על הלבנות |
לשכת עורכי הדין והרשות לאיסור הלבנות הון מכינות עשרות דוגמאות לפעולות יום-יומיות, כדי לקבוע כיצד ליישם את חובות זיהוי הלקוחות וההימנעות מביצוע פעולות חשודות
התקנות המחייבות עורכי דין ורואי חשבון לזהות לקוחות ולהימנע מביצוע פעולות החשודות כהלבנת הון, הן בעלות משמעות חברתית משום שאין מקום לסייע למעלימי מס. כך אומר (יום א', 6.9.15) ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, בערב עיון של מחוז ת"א בלשכה בנוגע ליישום התקנות שנכנסו לתוקפן בתחילת החודש.
עוד אמר נוה, כי הלשכה מקיימת מגעים עם הרשות לאיסור הלבנת הון, כדי ליצור מעין פרה-רולינג לחלק משמעותי מהמצבים בהם נתקלים עורכי הדין בחיי היום-יום. המטרה היא להפיץ בתוך שבוע-שבועיים לכל עורכי הדין חוברת ובה עשרות דוגמאות עם הנחיות כיצד לפעול.
הראש בפועל של הרשות, עו"ד שלומית וגמן-רטנר, ציינה שב"שיטפון הפופוליסטי" נשכחה העובדה שהתקנות נוגעות לפעילות עסקית ולא לייעוץ משפטי ולייצוג בפני ערכאות. לדבריה, גם לעורכי הדין יש הזכות שלא ינוצלו לרעה לביצוע פעולות אסורות. היא ציינה, כי נושא עורכי הדין מטריד במיוחד את מועצת אירופה - המופקדת על נושא הלבנות ההון - גם בשל מספרם הגבוה בישראל, ולכן היא רואה בהם אוכלוסיית סיכון.
עו"ד שריג דמארי, יו"ר הוועדה להלבנת הון, הבהיר, כי הדגלים האדומים שפרסמה הרשות אינם אוסרים על עורכי הדין לבצע פעולות, אלא רק מחייבים אותם לבדוק כאשר מתקיים אחד מהם. צורת הבדיקה נתונה להחלטתו של כל עורך דין, ודמארי העיר שמי שיבחר ללכת בתחום האפור - מסתכן בכך שיעבור עבירה אתית ואולי אף ימצא את עצמו מעורב בפעילות פלילית של הלקוח. "אין חובה לבקש אסמכתאות; צריך להפעיל שיקול דעת", אמר.
היועצת המשפטית של הרשות, עו"ד מאיה לדרמן, הדגישה, כי מטרת התקנות אינה להפוך את עורכי הדין לפקידים של הרשות, אלא לגייס אותם למאבק בהלבנות ההון. מאחר שכיום למעשה לא ניתן להלבין כספים דרך הבנקים, הסבירה, המטרה היא לסגור בפני העבריינים דלתות נוספות בדמות עורכי דין, רואי חשבון, יהלומנים וצ'יינג'ים.
עו"ד בועז פיינברג ממשרד זיסמן-אהרוני-גאייר סבור, כי יש להימנע מביצוע עסקה אם הלקוח מסרב לענות על השאלות הכלולות בתהליך הזיהוי. עו"ד עירית רוט ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן הוסיפה, כי אין תחליף לנסיונו של עורך הדין, וכאשר הוא מתבקש לבצע פעולות חריגות או ליישם עסקות מעורפלות ומורכבות מדי - עליו לראות בכך אורות אדומים.
עו"ד דרור ארד-איילון סבור, כי ממסד האתיקה יתקשה מאוד לעכל את העבירות בגין תקנות אלו, שכן הן פוגעות בנאמנות ללקוח לטובת מתן שירות לרשויות המדינה. "ועדות האתיקה ייטו לעמוד לימינו של עורך הדין אם הוא יטען שפעל לפי כללי החיסיון, ובתי הדין המשמעתיים רחוקים עוד יותר מתחום ההלבנות", אמר. "כל מה שקיבלנו הוא את הרשות כשחקנית בתחום הגשת התלונות. עורכי דין לא ביצעו עסקות מסוכנות גם לפני כן".
עוד אמר נוה, כי הלשכה מקיימת מגעים עם הרשות לאיסור הלבנת הון, כדי ליצור מעין פרה-רולינג לחלק משמעותי מהמצבים בהם נתקלים עורכי הדין בחיי היום-יום. המטרה היא להפיץ בתוך שבוע-שבועיים לכל עורכי הדין חוברת ובה עשרות דוגמאות עם הנחיות כיצד לפעול.
הראש בפועל של הרשות, עו"ד שלומית וגמן-רטנר, ציינה שב"שיטפון הפופוליסטי" נשכחה העובדה שהתקנות נוגעות לפעילות עסקית ולא לייעוץ משפטי ולייצוג בפני ערכאות. לדבריה, גם לעורכי הדין יש הזכות שלא ינוצלו לרעה לביצוע פעולות אסורות. היא ציינה, כי נושא עורכי הדין מטריד במיוחד את מועצת אירופה - המופקדת על נושא הלבנות ההון - גם בשל מספרם הגבוה בישראל, ולכן היא רואה בהם אוכלוסיית סיכון.
עו"ד שריג דמארי, יו"ר הוועדה להלבנת הון, הבהיר, כי הדגלים האדומים שפרסמה הרשות אינם אוסרים על עורכי הדין לבצע פעולות, אלא רק מחייבים אותם לבדוק כאשר מתקיים אחד מהם. צורת הבדיקה נתונה להחלטתו של כל עורך דין, ודמארי העיר שמי שיבחר ללכת בתחום האפור - מסתכן בכך שיעבור עבירה אתית ואולי אף ימצא את עצמו מעורב בפעילות פלילית של הלקוח. "אין חובה לבקש אסמכתאות; צריך להפעיל שיקול דעת", אמר.
היועצת המשפטית של הרשות, עו"ד מאיה לדרמן, הדגישה, כי מטרת התקנות אינה להפוך את עורכי הדין לפקידים של הרשות, אלא לגייס אותם למאבק בהלבנות ההון. מאחר שכיום למעשה לא ניתן להלבין כספים דרך הבנקים, הסבירה, המטרה היא לסגור בפני העבריינים דלתות נוספות בדמות עורכי דין, רואי חשבון, יהלומנים וצ'יינג'ים.
עו"ד בועז פיינברג ממשרד זיסמן-אהרוני-גאייר סבור, כי יש להימנע מביצוע עסקה אם הלקוח מסרב לענות על השאלות הכלולות בתהליך הזיהוי. עו"ד עירית רוט ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן הוסיפה, כי אין תחליף לנסיונו של עורך הדין, וכאשר הוא מתבקש לבצע פעולות חריגות או ליישם עסקות מעורפלות ומורכבות מדי - עליו לראות בכך אורות אדומים.
עו"ד דרור ארד-איילון סבור, כי ממסד האתיקה יתקשה מאוד לעכל את העבירות בגין תקנות אלו, שכן הן פוגעות בנאמנות ללקוח לטובת מתן שירות לרשויות המדינה. "ועדות האתיקה ייטו לעמוד לימינו של עורך הדין אם הוא יטען שפעל לפי כללי החיסיון, ובתי הדין המשמעתיים רחוקים עוד יותר מתחום ההלבנות", אמר. "כל מה שקיבלנו הוא את הרשות כשחקנית בתחום הגשת התלונות. עורכי דין לא ביצעו עסקות מסוכנות גם לפני כן".
|
|
דגלים אדומים במתן שירות עסקי / תדריך | |
|
דגלים אדומים המעוררים חשש שפעילות לקוחות מול עורכי דין ורואי חשבון קשורה להלבנת הון
●
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| בהכנה: דוגמאות לעו"ד על הלבנות |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

