המדינה טוענת, כי הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב יונה מצגר, קנה שורה של דירות בכספי השוחד שקיבל לגירסתה ורשם אותן על שמות ילדיו. כך עולה מבקשת הדירה לחלט שמונה דירות - האחת של הרב מצגר עצמו והאחרות של קרובי משפחתו.

הרב מצגר מואשם בקבלת שוחד בסך 8 מיליון שקל (10 מיליון שקל בערכים ריאליים), כאשר לטענת המדינה 5 מיליון שקל מתוכם נותרו בידיו. את היתרה, כך נטען, הוא נתן בעיקר לנהגו ועוזרו חיים אייזנשטט, שהוא עד המדינה בתיק. בקשת החילוט המצורפת לכתב האישום מתבססת על הטענה שהנכסים המופיעים בה הם תוצר של השוחד ושל הלבנת הון שגם היא מיוחסת לרב מצגר, בשל הפעולות שביצע בכספי השוחד.

מהרשימה עולה, שבבעלות הרב מצגר עצמו דירה אחת בתל אביב, ודירה צמודה הרשומה על שם הלנה מצגר. שלוש דירות - אחת בירושלים ושתיים בבאר שבע - רשומות על שם בתו וחתנו של הרב מצגר - יחיאל ומוריה האופט. שתי דירות בירושלים ובבני ברק רשומות על שם בנו מרדכי, אחת מהן גם על שם אשתו. דירה בירושלים רשומה על שם בתו וחתנו של הרב מצגר, דוד ואודליה גרופמן. המדינה מבקשת לחלט גם 175,019 שקל שנתפסו בחשבונו של הרב מצגר ומוחזקים כיום בידי המשטרה; 728,707 שקל בקרן ההשתלמות שלו; וכ-20,000 שקל בשתי פוליסות ביטוח.

בין עדי התביעה מצויים סמנכ"ל רשות המיסים לחקירות, רון חכם; מפקדת יאח"ה לשעבר, זיוה אגמי-כהן; הרב יניב נפתלייב, שעל-פי כתב האישום מונה בידי הרב מצגר לרב הראשי של העדה הקווקזית בישראל בתמורה לשוחד; האוליגרכים מיכאל מירילשבילי וליאוניד נבזלין, שלפי כתב האישום העניקו תרומות למוסדות מהן נטל הרב מצגר חלק לעצמו; ומאיר טביב, בעלי צ'יינג' שלטענת המדינה שימש להעברת כספי שוחד שקיבל הרב מצגר מהרב גבריאל כהן. בסך-הכל מונה הרשימה 96 עדים, אם כי כ-40 מהם הם אנשי משטרה שקרוב לוודאי שעדותם לא תידרש.