"מוכנים להורדת מחיר העוף ללא פגיעה באנשי הענף"

ועדת הכלכלה של הכנסת, המשיכה (יום ג', 27.10.15) לדון בפורמה בענף הפטם, הנוגעת לגידול עופות למאכל, לאחר שבבשבוע שעבר נרשמה התנגדות לרפורמה מקיר לקיר, הן מצד החקלאים והן מצד חברי הכנסת ומצד ארגוני סביבה וצער בעלי חיים.

מזכ"ל התאחדות החקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר כי החקלאים מוכנים לאפשר כמות מספקת של עופות, ללא פיקוח, ולהוריד מחירים לצרכן, אך לא מוכנים לקבל שלולנים קטנים יצאו מהענף "בגלל רפורמה שלא הצליחה". לדבריו, הצעת האוצר תוביל לכך ש-150-300 חקלאים קטנים יצאו מהענף. הכלכלנית של ההתאחדות, רחל בורושק, הציגה נתונים לפיהם באנגליה מחיר העוף דומה למחיר בישראל (כ-16-18 שקל לקילו) ואמרה כי יש ציפייה מוגזמת להורדת 10-20% מהמחיר. ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) שב ואמר כי הבעיה נעוצה בפערי התיוון וציין כי המגדלים מקבלים כ-9 שקלים לקילו עבור העוף והצרכן משלם עוד 7-8 שקלים בנוסף לכך.

נציג פורום קהלת, עו"ד אריאל ארליך, אמר כי בפורום נעשה מחקר שהראה עד כמה הצעת האוצר היא לא רק טובה אלא הרכחית, והוסיף כי כולם מנסים להסביר למה ירידת מחירים זה לא דבר טוב. ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) דחה את הדברים ואמר כי זאת לא הטענה וכי השאלה היא האם הרפורמה באמת תוריד את המחיר. ארליך הוסיף כי ככל שמחליטים לשמור על המשק המשפחתי צריך לעשות זאת בסבסוד ישיר, על השולחן ובאופן מתוכנן. אלון יואלס, חקלאי בן 62 מכפר מרדכי, אמר כי הוא נחשב חקלאי צעיר, שכן הגיל הממוצע של החקלאים היום עומד על 64 והוא רק עולה. הוא הסביר כי בהתחלה הרפורמה אכן תביא לירידת מחירים, אבל בשלב השני החזקים ישתלטו על השוק ויביאו לעליית מחירים. "הסינים כבר השתלטו על אחד הגופים", אמר. מיכה שוורץ משדמות דבורה טען כי החקלאי מקבל 5-6 שקלים לקילו, ואין קשר בין זה לבין מחיר העוף בסופר.

נציגת התנועה לאיכות השלטון, עו"ד נילי אבן חן, ציינה כי חדר הוועדה מלא ואין מקום פנוי בו בגלל שמדברים על כסף, והרבה כסף. "הנושא הוא לא חקלאות אלא יוקר המחיה, ומי שישלם אם הרפורמה לא תעבור זה בעיקר העשירונים התחתונים. ככל שיש מחשבה לתמוך בחקלאים תדאג הממשלה לעשות זאת בסבסוד ישיר למי שבאמת צריך, ולא לכל אותן המשחטות ששוחטות את הציבור. כל אותם ארגונים שהופיעו פה ייתכן שמקדמים מטרות ראויות, אך הם עושים זאת באמצעות הכיס של הצרכנים וזה לא ראוי", אמרה.

נציגת רשות ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל כהן, אמרה כי הרשות סבורה שהרפורמה תוריד מחירים, כתוצאה מצמצום הפטור מהסדר כובל שיחול רק על מגדלים שמחזיקים במשחטות - שהם גופים חזקים כמו תנובה, מילואות, עוף טוב, עוף עוז ועוד. "אנחנו לא רואים את זה כפגיעה בחקלאים, אלא כמניעה לעשות קרטל. לא צריך לעשות ניתוח מיוחד כדי להגיד שקרטל מעלה מחירים", אמרה. ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) אמר כי לא מדובר בקרטל. כהן השיבה כי "הסדר בין מתחרים זה קרטל". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר: "כשלא יכולים לטפל בקרטל הגז הולכים לטפל בחקלאים הקטנים". כהן הוסיפה כי החקלאים הקטנים יוכלו להמשיך להתאגד, אך ח"כ וקנין העיר כי לא יהיה להם מול מי להתאגד. "המשחטות יגמרו אותם", אמר.

עו"ד יוסי וולפסון מתנו לחיות לחיות אמר כי "רפורמת העודפים שהאוצר מציע תגדיל את ההיצע, למרות שכבר כיום היצע העוף לנפש הוא מהגבוהים בעולם. הישראלים לא כל כך רוצים עוף, וכשיש להם אפשרות לקנות מזון בריא יותר הם קונים פחות עוף. הכשל בשוק הישראלי הוא שיש עודף של אמצעי ייצור. אפשר לייצר הרבה יותר מהביקוש וככה ב-2011-2012 היו 30 מיליון אפרוחים עודפים שהלכו לפח. הוא אף הציג סרטון על הנעשה במשחטות ואמר כי "משרד האוצר הולך לעשות ניסוי בלתי מוסרי ובלתי כלכלי במאות מיליוני אפרוחים, שנועד להיכשל".

סגן הממונה על התקציבים באוצר, אודי אדירי, הזכיר את הדוח של ארגון המזון העולמי שפורסם אתמול, ואמר כי הרכיב המרכזי שמומלץ הוא עוף. הוא הוסיף כי המחיר ששילמו רשתות השיווק על העופות עלה, בעוד מחיר התערובת ירד, ואמר כי השאלה היא מי גוזר את הקופון. רונן בר מאנונימוס סיפר כי עבד במשחטה והוא לא זוכר ב-10 השנים האחרונות רפורמה כל כך פוגענית בבעלי החיים.

מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, אמר כי מציירים תמונה של קרטל, אך ההסדר נעשה כדין ומשרדי הממשלה היו שותפים לו, שכן במועצה יושבים נציגי משרדי החקלאות, הכלכלה והאוצר. לדבריו, אם הרפורמה תצא לפועל תוך זמן קצר ייפלטו 300 מגדלים מהענף, לא בגלל חוסר יעילות אלא בגלל שלא יוכלו לספוג הפסדים לאורך זמן. "התחרות נוצרת על-ידי ריבוי שחקנים, אם היום יש 35 משחטות מה שיקרה הוא שהמגדלים יצאו ובסוף יהיו 2 גופים גדולים ועוד 4 בינוניים - ונקים ועדת חקירה לבדוק לאן נעלמה התחרות. מה נעשה אם יסתבר שהניתוח של האוצר נכשל והמחירים לא ירדו", שאל לויט.

ח"כ ברושי הציע לפצל את הרפורמה מחוק ההסדרים, ולדון בה במסגרת הליך טיפול רגיל שיסתיים עד סוף שנת 2016. "האוצר שגה כבר לא מעט פעמים, ואת המחיר בסוף שילמו החקלאים", אמר ברושי וביקש להצביע על הצעתו בדיון הבא. היו"ר כבל סיכם ואמר כי בימים הקרובים יעשה ניסיון להגיע להסכמות, והזכיר כי לאף גורם לא תהייה זכות וטו. "אין סיבה שלא נצליח למצוא את נקודת האיזון, לא כולם יצאו מרוצים, אבל העיקר הוא שאזרחי ישראל יצאו מרוצים".