המחוזי: עוינות אישית של המדינה לנאשם

התנהלותה של הפרקליטות בעניינו של נאשם בעבירות מין נושאת גוון של עוינות אישית כלפיו, וסירובה לאפשר לו להתפלל במניין (בליווי צמוד של אחד המפקחים) היה חסר היגיון. כך קובע (27.10.15) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.

האיש, בן 74, מואשם בעבירות מין בנכדתו ומצוי במעצר בית אצל בתו - בריחוק מן הנכדה המתלוננת. לבקשתו אישר לו דרורי להתפלל בבית הכנסת בשבתות ובחגים, ללא התנגדות המדינה. אולם כאשר ביקש הנאשם לצאת לתפילות גם בבוקר ולפנות ערב, סירבה הפרקליטות.

"הפכתי והפכתי בנימוקי בא-כוח המדינה ולא מצאתי בהם בדל נימוק משפטי המצדיק גישה זו, שנשבה ממנה גם עוינות אישית כלפי המשיב", אומר דרורי. לדבריו, טענת המדינה כאילו הדבר מהווה סיכון, אינה עולה בקנה אחד עם תסקירי שירות המבחן ועם החלטותיו הקודמות עליהן לא ערערה.

דרורי מוצא אבסורד בטענת המדינה, לפיה הימצאותו של הנאשם בבית הכנסת בימות החול תסכן נשים וילדות. "המצב הוא הפוך", קובע דרורי. "בימות חול, נשים וילדות אינן מתפללות כלל ועיקר בבית כנסת, ולכן אין נשקפת כל סכנה לנשים או לילדות. לעומת זאת, נשים וילדות כן מתפללות בשבתות; ודווקא לעניין התפילה בשבתות אין ערר של המדינה, ולתפילות אלה רשאי המשיב להגיע על-פי החלטתי".

טענה נוספת של המדינה הייתה, שבית המשפט לא צריך לאפשר למשיב חיים רגילים, וכי אם תיענה בקשתו - לא תהיה הנכדה מוכנה להעיד נגדו. על כך אומר דרורי: "לטענות אלה אין בסיס עובדתי ומשפטי", שכן אין כל אישור לפיו נכונותה של הנכדה להעיד תלויה בכמות התפילות של הסב. את עיקר ביקורתו מפנה דרורי לטענת המדינה נגד החיים הרגילים של הסב:

"אני חלוק מכל וכל על עצם הגישה. כל עוד אדם לא הורשע, יש לאפשר לו חיים רגילים. נכון, שאם יש עילת מעצר, צריך לבחור בחלופת המעצר שגורמת את הנזק הכי פחוּת". מאחר שאין נזק אם הסב יתפלל בבית הכנסת בשבתות, אין נזק אם יתפלל גם בימות החול. "גם אם עקב כך יחוש המשיב שהוא נמצא בחיים רגילים, אין בכך כל פגם, כי מעצר עד תום ההליכים או חלופת מעצר עד תום ההליכים לא נועדו ללמד את המשיב לקח או לתת לו מקדמה על חשבון העונש או להקשות על חייו סתם".

לדברי דרורי, חופש הפולחן הוא זכות יסוד וכולל גם תפילה במניין - ומעובדה זו התעלמה המדינה לחלוטין. בסיכומו של דבר קובע דרורי, כי התנגדותה של המדינה הייתה מיותרת לחלוטין ובאופן יוצא דופן הוא חייב אותה בתשלום הוצאות בסך 5,500 שקל - שכרו של הסניגור תמורת דיון זה. את המדינה ייצגה עו"ד ראופה קאסם, ואת הנאשם - עו"ד חי הבר.