ידיעות אחרונות ויאיר לפיד, שהיה אז בעל טור בכיר בעיתון, לא הוציאו לשון הרע על החייל חננאל מגד-דיין שסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ במשכן הנשיא ביום העצמאות תשס"ו - קובע (26.10.15) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל.

מגד-דיין היה בין החיילים המצטיינים בטכס המסורתי שנערך בבית הנשיא, וסירובו ללחוץ את ידו של חלוץ היה במחאה על ההינתקות. בעקבות האירוע כתב לפיד מאמר בו מתח ביקורת חריפה על התנהגותו של מגד-דיין. הלה הגיש תביעת לשון הרע, אשר נדחתה כמעט כולה. בית משפט השלום קיבל את התביעה רק לגבי אמירתו של לפיד ולפיה מגד-דיין אמר ש"השכינה מדברת מגרונו" וחייב את ידיעות אחרונות לפצותו ב-12,000 שקל.

שני הצדדים ערערו על פסק הדין, וסובל עיכב אותו עד להכרעת בית המשפט העליון בדיון הנוסף בתביעתו של סרן ר' נגד אילנה דיין (שניתנה בספטמבר שעבר). לאור פסיקה זו, אשר קבעה לראשונה שבפעילות התקשורת יש משום חובה ציבורית ולפיה "עיתונאות אחראית" תהנה מחזקת תום הלב, דחה סובל את ערעורו של מגד-דיין וקיבל את ערעורם של לפיד וידיעות אחרונות.

סובל אומר, כי במילים השנויות במחלוקת הסתמך לפיד על פרסום קודם בידיעות אחרונות, בו צוטט מגד-דיין כאומר שהשכינה דיבר דרכו, ולפיכך הוא פעל בצורה אחראית למרות שלא שמע את הדברים במו אוזניו. סובל מקבל את קביעתו העובדתית של בית משפט השלום, לפיה לפיד האמין באמיתות דבריו ולא הייתה לו כוונה לפגוע במגד-דיין, וכי הוכחו עיקרי העובדות שהעלה לפיד במאמרו - ולכן, לאור עקרון "העיתונאות האחראית", עומדת לו ולידיעות אחרונות הגנת תום הלב.