הצעת חוק צער בעלי חיים שנועדה להרחיב את הענישה על מתעללים בבעלי חיים אושרה בוועדת החינוך של הכנסת לקראת העלתה לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
בהצעת החוק הורחב האיסור הקיים על ביצוע חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי גם על קעקוע או צביעה באמצעי הפוגע ברקמה חיה. בנושא החמרת הענישה נקבעה מדרגת חומרה נוספת שלפיה מי שמתעלל בבעל חיים תוך גרימת סבל חמור בכוונה - דינו ארבע שנות מאסר במקום שלוש שנות מאסר הקבועות כעונש על עבירת ההתעללות באופן כללי.
בנוסף נקבע, מאחר שהעבדת בעל חיים מהווה מקרה פרטי של התעללות, שהעונש על ביצועה יוחמר משנת מאסר לשלוש שנות מאסר. כן הורחב איסור הנטישה של בעל חיים גם על מי שמחזיק בו, לרבות החזקה במסגרת עיסוק.
הכוונה בהחזקת בעל חיים במסגרת עיסוק היא למי שההחזקה נובעת מעיסוקו או נדרשת ממנו, כגון החזקת בעלי חיים בבתי מטבחיים ובבתי שחיטה, בפנסיונים ובחנויות לממכר חיות מחמד ולא על מחזיק ארעי בלבד. בחוק נוסף גם סעיף שלפיו מוטלת חובה מפורשת על בעלים או מחזיק של בעל חיים לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו.
סלע המחלוקת העיקרי בין יוזמי הצעת החוק הפרטית, ובראשם חברי הכנסת
איציק שמולי,
דב חנין,
תמר זנדברג והעמותות למען זכויות בעלי החיים לבין נציגי הממשלה הוא אי-הטלת אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד לגבי עבירת ההתעללות הכללית וכן לגבי חובת הבעלים והמחזיק לדאוג לבעל החיים.
לטענתם, אם לא תוטל אחריות אישית פלילית על נושא המשרה לא תהיה יכולת להעמיד לדין את האחראי למשחטה, בית מטבחיים או בית נחירה וכדומה במקרים אלה. לדברי עמותת אנונימוס, חשוב מאוד שמנהלי המפעל או הבעלים יעבירו הדרכות לעובדיהם כיצד למנוע התעללות בבעל החיים המצוי תחת החזקתם.
רונן בר, מנהל החקירות ב"אנונימוס", שעבד ב"אדום אדום" וב"זוגלובק" אמר בישיבה כי האחריות האמיתית על הפשעים שנעשים במשחטות ובבתי המטבחיים היא לא על הש"ג ולא על העובד הקטן אלא על המנהלים.
"כשעבדתי במשחטות ראיתי שהמנהלים עוצמים עיניים, מסיטים את המבט או מאשרים בשתיקה חשמול בשוקרים, גם של עגל שלא מסוגל לעמוד על הרגליים", אמר.
