פרקליטות המדינה לא נהגה באכיפה בררנית כאשר העמידה לדין את אורי ברעם, שקרא בשנת 2011 לרצוח את
שי ניצן, שהיה אז המשנה לפרקליט המדינה. כך קובע (יום ג', 29.12.15) בית המשפט המחוזי מרכז.
ברעם העלה לאינטרנט סרטון שקרא לרצוח את ניצן, לאחר שהלה החליט שלא להעמיד לדין מארגני תערוכה שהתייחסה בבוטות רבה לשר החוץ דאז,
אביגדור ליברמן. הוא שלח את הסרטון ל-31 כתובות וביקש להפיצו, ולאחר שנמסר על פתיחת חקירת משטרה בעניין - מחק ממחשבו את העקבות למעשיו. ברעם נדון לשנת מאסר על תנאי ול-400 שעות שירות לתועלת הציבור.
שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא, ובהמלצת שופטי המחוזי משכו את ערעוריהם. לצד זאת הבהירו השופטים
יעקב שפסר,
זהבה בוסתן ושמואל בורנשטיין, כי בניגוד לקביעתו של בית משפט השלום - לא ננקטה אכיפה בררנית נגד ברעם. ארבע הדוגמאות שעליהן ביסס השלום את קביעתו אינן בנות השוואה, שכן מדובר היה במקרים שונים לחלוטין - קובע המחוזי.
עוד אומרים השופטים, כי עונשו של ברעם אכן מפליג בקלותו, שכן הסרטון מהווה מקרה מובהק וחריג בו מתקיימים כל יסודות ההסתה לאלימות. פסק הדין של השלום אינו מעביר את המסר שהיה צריך להעביר לגבי ההגנה על עובדי ציבור, והמחוזי נמנע מלהתערב בעונש רק בשל נסיבותיו האישיות החריגות של ברעם והודאתו המיידית. את המדינה ייצגה עו"ד נעמה תור-זאבי, ואת ברעם - עו"ד עדי קידר.
