עו"ד יהודה רסלר גנב 5 מיליון שקל שהיה עליו להפקיד בחשבון נאמנות, כאשר הפקידם במקום זאת בחשבונו הפרטי. כך קובע (יום ה', 31.12.15) בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב.

בית הדין הרשיע את רסלר, עו"ד ותיק שנקלע לקשיים כלכליים חמורים במיוחד, בשורה ארוכה של עבירות אתיות, ובראשן שליחת יד בכספי פקדונות, אי-החזקת כספי פיקדון בחשבון פיקדון, אי-שמירת ערכו של פיקדון והפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח. מדובר בארבעה תיקים שנדונו במאוחד, כאשר ההרשעות העיקריות נוגעות לתיק הראשון, בנוגע לייצוגם של מוכרי תחנת דלק לחברת פז בשנת 2008.

בעסקה זו הופקדו 5 מיליון שקל בידי רסלר, כתשלום של פז תמורת התחנה. רסלר הפקיד את הכסף בחשבונו הפרטי במקום בחשבון נאמנות, ורק לאחר פניות רבות פתח כעבור שנה חשבון נאמנות - אך הותיר 4.5 מיליון שקל בחשבונו שלו. הוא משך מתוך כספי הנאמנות את שכר טירחתו, כולל 560,000 שקל שכלל לא הגיעו לו.

בשנים הבאות העביר רסלר מאות אלפי שקלים מתוך כספי הנאמנות למטרות שונות, בניגוד להסכם בין פז למוכרים ובניגוד לחובותיו כנאמן. לבסוף ביקשה וקיבלה פז צו עיקול של 1.7 מיליון שקל על נכסיו של רסלר, אך הלה לא עמד בהסכם להסרת העיקול ונותר חייב לפז 900,000 שקל - שלא שולמו עד היום.

עוד הורשע רסלר בכך שבשנת 2010 שילם לבית המשפט 911 שקל בצ'ק שחזר בשל העדר כיסוי. רסלר גם הורשע בכך שלא החזיר ללקוח כספי ערבונות שקיבל עבורו מבית המשפט, ובכך שהתמנה בשנת 2012 לכונס נכסים לאחר שהסתיר שהוא חייב מוגבל באמצעים ושפתוחים נגדו תיקים בהוצאה לפועל.


"אימתי שחשקה נפשו"


הדיין עו"ד ניר יסלוביץ אומר: "הנקבל עשה דין לעצמו, בשעה שאימתי שחשקה נפשו, הוא משך לעצמו שכר טירחה מתוך חשבון הנאמנות באין מפריע, ואימתי שחשקה נפשו, עיכב הנקבל כספים שהופקדו על ידו בחשבונו הפרטי, מה שהוביל בסופו של יום להטלת עיקול על הכספים הללו... התמונה המשתקפת לנגד עינינו, הינה של עורך דין הפועל בניגוד עניינים מובהק".

יסלוביץ מוסיף: "חילולו של צ'ק החתום על-ידי עורך דין פוגע במעמד של כל עורכי הדין בעיני הציבור. כל חילול של צ'ק שנמשך על-ידי עורך דין מביא לפחיתה במעמד המקצוע. על כן, חייב עורך דין החותם על צ'ק לדעת כי הוא עושה זאת בגיבוי 'כבוד המקצוע' וכי חילול הצ'ק פוגע ב'כבוד המקצוע' ובכבודם של כל חברי הלשכה". ואילו לגבי מינויו של רסלר לכונס נכסים, אומר יסלוביץ: "בהתנהלות המתוארת באישום זה, רמס הנקבל באופן ברוטאלי את כל הערכים עליו נבנה מקצוע עריכת הדין וביניהם החובה לפעול בהגינות, בהוגנות, ביושר ובאמירת אמת".

יסלוביץ סבר, שאין להרשיע את רסלר בשליחת יד בכספי פקדונות, שכן לא הוכח שכוונתו הייתה להותירם ברשותו, אך הוא נותר במיעוט בנושא זה. אב בית הדין, עו"ד שרון גרשוני, קובעת: "עצם אחזקת כספי נאמנות בחשבון פרטי כאשר על-פי הדין מחויבת הפרדה מוחלטת של הכספים ובכלל זה העובדה כי הנקבל קיזז שכ"ט בניגוד להסכם שכר הטרחה מבלי שקיבל את הסכמת הנהנים מראש ובכתב, מהווה שליחת יד".


לא משנה שהכסף הוחזר


גרשוני מוסיפה: "הנקבל התנהל בעצימת עיניים לדין הקיים. גם אם האמין הנקבל בלב שלם בפרשנותו כי רשאי הוא להפקיד את כספי הנאמנות בחשבונו הפרטי, לא לפתוח חשבון נאמנות, לקזז שכר טירחה גבוה מזה עליו הוסכם, מתוך כספים המופקדים בחשבון אישי - הרי שמרגע שהמתלוננים, הן פז והן לקוחותיו, הביעו טרוניה ומחאה, היה המצופה כי הנקבל יתקן את המעוות לאלתר, דבר שלא נעשה על ידו והצריך הליכים משפטיים מרובים וסבוכים כנגד הנקבל".

הדיין עו"ד שלומי באשי הסכים עם גרשוני, באומרו שלא תיתכן מסקנה אחרת. לדבריו, די בכך שרסלר לא פתח חשבון נאמנות, ובכך שהותיר בחשבונו הפרטי את רוב הכסף גם כאשר עשה זאת, כדי להרשיעו בשליחת יד. אלא שרסלר אף המשיך וביצע שורה של עבירות, אותן לא יכול היה לבצע אלמלא היה עורך דין. מעשיו של רסלר מלמדים שהוא כלל לא התכוון לקיים את הסכם הנאמנות, קובע באשי.

"בדין המשמעתי אין ולא יכולה להיות משמעות לעובדה כי הכסף הוחזר, כל שכן לאחר תקופה כה ארוכה. העבירה של שליחת יד היא העבירה בה עסקינן ואין היא יכולה להיות מתוקנת בהחזרת הכספים ו/או חלקם לעצם ביצועה", מוסיף באשי. את ועדת האתיקה ייצג עו"ד אורן בן-יאיר, ואת רסלר - עו"ד איל רוזובסקי.