ה-OECD על ישראל:

למרות הצמיחה בכלכלה, רמת החיים נמוכה

מזכ"ל הארגון הגיש לראש הממשלה ולשר האוצר את הדוח הדו שנתי על כלכלת ישראל ● נתניהו: שיעורי המס אינם נמוכים מדי. כחלון: נעים לקבל מחמאות, אבל ההערות הן כבר חלק מהתוכנית הכלכלית שלנו"
עידן יוסף חדשות תגובות
מזכ"ל ארגון ה-OECD, אנחל גוריה, הגיש (יום א', 31.1.16) לממשלה את הדוח הדו-שנתי על כלכלת ישראל (EDRC). הדוח מחמיא לכלכלת ישראל וקובע כי הצמיחה בישראל חזקה, שיעור התעסוקה גבוה ורמת ההכנסה לנפש מתקרבת לרמת ההכנסה ברוב המדינות המתקדמות. ישראל מוכנה ביחס לשאר מדינות הארגון להזדקנות האוכלוסייה וההוצאה הציבורית על פנסיה נמוכה.

עם זאת, מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים. רמת החיים הממוצעת נמוכה ביחס למדינות ה-OECD המובילות, קיימים אתגרים סביבתיים מתמשכים והפריון נמוך באופן יחסי.

שיפור בשיעור התעסוקה

הדוח מציין כי הכלכלה הישראלית צומחת באופן קבוע זה השנה ה-13 ומדגימה יציבות יוצאת דופן וכן כי שיעור הצמיחה בישראל גבוה מרוב מדינות ה-OECD כבר למעלה מעשור. רמת התחרות והריכוזיות במשק מוסיפים להוות סוגיות מרכזיות בדוח אשר מתייחס לרפורמות בעלות השפעה שננקטו במטרה להגביר את התחרותיות במשק. בהקשר זה הדוח מציין, בין היתר, את רפורמת המזון (רפורמת הקורנפלקס) להסרת חסמים ליבוא מזון רגיל וכן כי שנים של רפורמות בענפי התשתיות הובילו לירידה במחירי התחבורה האווירית ובמחירי הסלולר.

בנוסף לכך, הדוח קובע כי התעסוקה התרחבה באופן משמעותי ותרמה לעלייה בהכנסות משקי הבית וכי בעקבות מספר יוזמות ממשלתיות בתחומי החינוך והתעסוקה, ניתן לראות שיפור בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב חרדים וערבים.

כמעט מסכים עם הכל

ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה למזכ"ל ה-OECD ואמר לו: "אני מסכים כמעט עם כל מה שאמרת, למעט דבר אחד - אני מאמין שחלק מהצמיחה שלנו הוא תוצאה ממיסוי נמוך יותר, משיעורי מיסוי נמוכים יותר, ואני חושב ששיעורי המס שלנו אינם נמוכים מדי. אני חושב שהם לא מספיק נמוכים, ואם נוכל להוריד אותם אף יותר, כך נעשה".

עוד אמר נתניהו: "הדוח הזה מציין לחיוב את העוצמה הכלכלית של ישראל, את הצמיחה הגבוהה, האבטלה הנמוכה ואת האחריות התקציבית שאנחנו כמובן גאים בהן. עם זאת, הוא גם מצביע על פערים גדולים, פערים בין קבוצות אוכלוסייה, בעיקר בקרב הציבור החרדי והציבור של האזרחים הערבים בישראל - ואם ליתר דיוק אומר, גברים חרדים ונשים ערביות שצריך להכניס אותם לשוק העבודה - הגדלת הפריון, הבעיות הקשות שיש לנו ברגולציית יתר, וכמובן גם בביורוקרטיית יתר. מדינת ישראל, לצערי, בולטת בבעיות הקשות שיש לנו בתחומים הללו, וחובתה של הממשלה להידרש לזה. לעומת זאת, ה-OECD מאוד חיובי באשר למתווה הגז. זה נושא, כמובן, אקטואלי, שדנו בו גם בפסגה המיוחדת שהייתה לנו בשבוע שעבר עם מנהיגי יוון וקפריסין. זה חלק חשוב מהציר המדיני והכלכלי של מדינת ישראל, וגם אספקת אנרגיה זולה מובטחת בעשרות השנים הקרובות למדינת ישראל".

מהדוח עולה כי ביחס למדינות ה-OECD, ישנם תחומים בהם המצב בישראל טוב מאוד, במיוחד בתחומי שביעות הרצון מהחיים במדינה, והבריאות המדווחת, אך ישנם תחומים בהם ישראל ניצבת נמוך מאוד ביחס למדינות ה-OECD במיוחד בתחומי העוני (בהתבסס על הכנסות), הדיור ואיכות האוויר. בדיור נמדדו האפשרויות לדיור זמין, בר-השגה ומספר האנשים בדירה ובאיכות הסביבה נמדד מצב זיהום האוויר בישראל.

ישנם גם תחומים כגון חינוך בהם ביצועי ישראל טובים במספר מדדים, כגון רכישת תארים מתקדמים, אך במדדים אחרים באותו תחום ביצועיה יחסית נמוכים, כמו איכות הלמידה כפי שבאה לידי ביטוי בתוצאות מבחני פיזה.

חלק משמעותי בדוח מתייחס לחשיבות בבחינה של איכות החיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל ובמיוחד על אוכלוסיות הערבים והחרדים וזאת על-רקע העובדה שכבר בשנת 2034 כ-40% מאוכלוסיית המדינה תשתייך לאחת משתי הקבוצות האלו. על-פי הנתונים המוצגים בדוח, הציבור הערבי נמצא בעמדת נחיתות במדדי איכות חיים בכלל הממדים שנמדדו: ציבור זה יותר עני, הוא משתתף פחות בשוק התעסוקה, וזוכה לרמות מופחתות של בריאות והשכלה. המגבלות הללו על איכות חייו מגבירות זו את זו, כך לדוגמה שיעורי השכלה נמוכים יותר מקשים על מציאת עבודה רווחית והולמת. לעומת זאת, כשבוחנים את מצבם של החרדים בישראל – למרות שגם הם סובלים מרמות גבוהות של עוני, שיעורים נמוכים של השתתפות בשוק התעסוקה והשכלה כללית מועטת, הם מדווחים בדרך כלל על שביעות רצון רבה יותר מחייהם, ממצבם הכלכלי, וממצבם בדיור ובבריאות. הדוח מציין עובדה מעניינת בהקשר זה לפיה הגורמים הנתפסים כחשובים לאיכות חיים בין האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית הכללית מאוד דומים. עובדה שמצביעה על כך שבמידה ויטפלו בממדים אלו בקרב האוכלוסייה הערבית קיים פוטנציאל רב לשיפור איכות החיים הכללית במדינה. בעוד שיעור התעסוקה בישראל הוא מעט מעל לממוצע במדינות ה-OECD, ההכנסה הלאומית הפנויה עבור אזרח ושביעות הרצון מרמת המחיה הן מתחת לממוצע ושיעור גבוה יחסית של אזרחים עובדים שעות רבות (מעל 50 שעות בשבוע), ולכן נשאר להם פחות זמן להקדיש לפנאי ולמשפחה. ישראלים עובדים בממוצע 40.9 שעות בשבוע ביחס ל-38.4 שעות בהן עובדים בממוצע במדינות ה-OECD.


תוצרים חיוביים

שר האוצר, משה כחלון, אמר בישיבת הממשלה כי "הדוח מעיד שוב על איתנותה ויציבותה של הכלכלה הישראלית בראייה גלובלית. נקודות רבות אשר מופיעות בדוח יישמנו כבר הלכה למעשה. הדוח מדבר על הביורוקרטיה כגורם מרכזי למשבר הדיור - ריכזנו את כל הסמכויות במשרד האוצר וקיצרנו את הביורוקרטיה. הדוח מדבר על העלאת קצבאות הקשישים - לא חיכינו לדוח וכבר העלנו אותן במאות שקלים, אותו דבר לגבי מענקי עבודה. הדוח מדבר על הריכוזיות בבנקים - אנחנו כבר רצים קדימה, הקמנו את ועדת שטרום ואנחנו כבר נמצאים בהליכי חקיקה. אני ממליץ גם לבנקים לקרוא את הדוח. נמשיך להילחם בביורוקרטיה, בריכוזיות וביוקר המחיה בישראל".

מנכ"ל האוצר, שי באב"ד: "שיתוף הפעולה עם ארגון ה-OECD מניב תוצרים חיוביים לרבות הדוח הדו שנתי המציג את החוזקות של הכלכלה הישראלית ואת האתגרים הניצבים לפניה. הדוח מלמד כי הארגון תומך במדיניות הכלכלית מעודדת הצמיחה ומצמצת הפערים שמובילים משרד האוצר וקובעי המדיניות בחודשים האחרונים".
OECD Economic Surveys ISRAEL - JANUARY 2016 / דוח שנתי
תודות למדיניות המוניטארית והפיסקאלית השקולה, שיעור הצמיחה בישראל גבוה מרוב מדינות ה-OECD, כבר למעלה מעשור. התעסוקה עולה, האינפלציה נמוכה והגרעון הממשלתי במצב סביר. עם זאת, למרות שההכנסה לנפש בישראל משתווה בהדרגה לרמת ההכנסה ברוב המדינות המתקדמות, הפריון עדיין נמוך באופן יחסי. לצד תעשיות של מוצרים סחירים (ענפים בהם יש תחרות) המתאפיינים בדינמיות, גמישות והתאמה לצורכי השוק. פועלים באופן לא יעיל ענפים מוגנים (בהם אין תחרות) וגוררים מטה את ביצועי המשק. ליקויים בולטים בהסדרת שוק המוצרים והתחרות בו, במיוחד בענף המזון, הבנקאות והחשמל, מחלישים את הפריון ומקטינים את ההכנסות לנפש. (148 עמ')
● OECD
מדידה והערכה של איכות חיים בישראל - ממצאים מרכזיים / תקציר
דו“ח ”מדידה והערכה של איכות חיים בישראל“ מבקש להשלים את המדדים שפיתחה ממשלת ישראל במסגרת תהליך מדידת ”איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי“. לדו“ח שלוש מטרות מרכזיות: ליידע את הציבור ומקבלי ההחלטות באשר למתודולוגיה שצריך לקחת בחשבון כאשר מודדים איכות חיים, לסייע לממשלת ישראל ליצור מדדים משלה שרלוונטיים למדינה, ולאפשר לבצע השוואות בין לאומיות בין המדינות שחברות ב-OECD ב-11 הממדים שנכללו במסגרת הערכת איכות החיים של ה-OECD. יישום מסגרת ההערכה בישראל מאפשר לארגון לבחון את רמת איכות החיים במדינה, כמה שוויוני הפיזור שלה באוכלוסייה והאם היא יציבה לאורך זמן. כמו כן, הוא מאפשר לגבש המלצות על דרכים בהן מדדי איכות חיים יכולים להשפיע על עיצוב מדיניות, ולזהות פערי מידע מרכזיים במדידת איכות החיים בישראל. (8 עמ')
● OECD
[צילום: עמית שבי/פלאש 90]
Author
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X ↗ ; פייסבוק ↗
תאריך: 31/01/2016 | עודכן: 31/01/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]