מי אחראי לטיפול במי השטפונות?

ועדת הכלכלה דנה (יום ב', 1.2.16) בטיבן של תשתיות הניקוז בישראל והחלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק הניקוז שנועד, בין היתר, להקים את "הרשות לניהול נגר". הדיון שעסק בטיבן של מערכות הניקוז, על-רקע ההצפות שהתרחשו לא אחת בחורף האחרון, התקיים לבקשת ח"כ איתן ברושי, ח"כ ג'מאל זחאלקה, ח"כ נורית קורן וח"כ חמד עמאר. קורן הזכירה כי בחורף הנוכחי כבר ראינו איך רעננה והרצליה הופכות לוונציה, ואסור שזה יחזור על עצמו. ברושי אמר כי הניסיון לחסוך ולא להשקיע בתשתיות הניקוז לעיתים מוביל לכך שהנזק עולה על ההשקעה. לדבריו, הטיפול בנושא מחייב הסקת מסקנות גם מבחינת תקצוב.

היו"ר איתן כבל מתח ביקורת על כך שאיש לא הצליח להסביר לוועדה איך מתמודדים בצורה מסודרת עם הנזקים, ואיך מונעים את המציאות שנתקלנו בה בחורף האחרון ועוצרים את המראות של ההצפות שחוזרים על עצמם. "מדובר באחד הדיונים המביכים שהשתתפתי בהם לא רק כיו"ר ועדה אלא בכלל, הבנתי שזה נושא שאין לו אבא ואימא וצריך להסדיר אותו", אמר. הוא הוסיף כי בכוונת הוועדה לקדם את תיקון חוק הניקוז, ולוודא שבמסגרתו יינתן מענה לכשלים שעלו בדיון.

בדרך להקמת רשות ארצית לניהול נגר

הוועדה דנה גם בהצעה לבצע תיקון משמעותי ראשון בחוק הניקוז משנת 1957, על-מנת להתאימו למציאות שהשתנתה מאז חקיקתו לראשונה ולכך שהשטחים הבנויים גדלו על חשבון השטחים הפתוחים והחקלאיים בהם יכלו מי הגשמים לחלחל לקרקע. לפי התיקון המוצע, במשרד החקלאות תוקם "הרשות הארצית לניהול נגר" וכן תוקם "מועצה ארצית לניהול נגר". עוד מוצע כי הרשות החדשה תכין תוכנית אב לטיפול במי הגשמים במדינה. שר החקלאות, אורי אריאל, אמר כי לפי התיקון תהייה כתובת לעניין הזה ויהיה גוף ארצי אחראי. עוד הוא ציין כי סוכם עם משרד האוצר על השקעה של 55 מיליון שקל בשנה למשך 10 שנים, ואמר כי זה עדיין לא מספיק.

"ששר החקלאות יעשה משבר קואליציוני"

ביטן אמר כי היום הנגר זורם מהמרחב הפתוח על הערים הגדולות. הוא הוסיף כי הנושא לא מטופל ומתוקצב במסגרת ועדות התכנון ואמר כי לא צריך חוק, אלא מספיק ששר החקלאות יעשה משבר קואליציוני על זה ויקבל כסף לטיפול בבעיה. ביבס הוסיף בעניין הזה כי "אפשר להעביר את הטיפול בניקוז העירוני למשרד החקלאות". השר אריאל אמר כי המשרד מוכן לקבל את האחריות על הניקוז בעיריות, ביבס הגיב ואמר כי זה בתנאי שהמשרד מקבל את כל האחריות כולל התקציבים מהאוצר. לחלופין, הוסיף ביבס, אפשר להסדיר את יחסי העבודה בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות כמו שצריך. היו"ר כבל הבהיר בתגובה כי החוק לא יעבור בלי התייחסות ראויה לבעיות של הרשויות המקומיות.

ראש המועצה האזורית דרום השרון, מוטי דלג'ו, אמר כי נושא הניקוז המרחבי היה צריך להיות ממומן על-ידי הממשלה, שכן מרבית הבעיות נובעות מהשבחת קרקעות ובינוי והממשלה היא בעצם הגורם לבעיות. יו״ר אגף המשק של תנועת המושבים, פלג אוריון, הציג את עמדת החקלאים ואמר: "החקלאים הם למעשה תחילתה של השרשרת, וההצעה חסרה מכיוון שאינה מטפלת בחוליה הראשונה בשרשרת הניקוז, שהיא השדות החקלאיים. ההצעה ממזערת את האחריות של משרד החקלאות לטיפול באגני ההיקוות". הוא ביקש להוסיף להצעה גם את נושא שימור הקרקע, כחלק בלתי נפרד מהחוק.