השינויים הטכנולוגיים והתרבותיים הביאו לשינוי באופי המלחמה. כך אומר היום (יום ג', 9.2.16) ראש השב"כ לשעבר
עמי איילון, בכנס השנתי לזכרו של רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק במרכז הבינתחומי בהרצליה. לפי איילון, בעבר הלחימה הייתה טוטאלית ובעלת כללים ומהלכים קבועים "המלחמה הטוטאלית הייתה פשוטה: החזית הצבאית הייתה החזית המרכזית, והיא גייסה את כל המשאבים שעומדים לרשות המדינה. תקופת הלחימה הייתה מוגדרת בזמן, ברור מתי מתחילה ומתי מסתיימת".
התקופה הנוכחית הביאה לשקיפות ולשונות טכנולוגית, דבר ששינה את אופי הלחימה "פעם היינו מקבלים את תמונת הקרב כפי שהגנרלים והפוליטיקאים היו מציגים לנו. כל מה שאנחנו עושים היום הוא שקוף. כיום המלחמה שלנו היא יותר מאבק היברידי מתמשך בעצימות משתנה. לקרוא לזה מלחמה זה בעייתי. לא יודעים מתי הוא יסתיים ומה יקרה אחרי שהוא יסתיים, לכן זה מאבק היברידי. המאבק הזה מושפע ומשפיע על עולם המשפט, התקשורת והכלכלה".
עוד התייחס איילון למאבק הישראלי בטרור הפלשתיני, כאשר הסביר מהי בעצם ראיית העולם על לחימה זו" העולם רואה תמונה שונה לחלוטין לגבי המלחמה של ישראל בטרור. העולם טוען שאנחנו נלחמים שתי מלחמות: מלחמה להקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, נגד אויבים וארגונים שרוצים להשמיד אותנו. בעיני העולם זו מלחמה צודקת. המלחמה השנייה בעיני העולם היא הרחבת השטח ביהודה ושומרון והקמת התנחלויות. בעיני העולם זוהי מלחמה לא צודקת, מאחר שהיא שוללת את ההגדרה העצמית של הפלשתינים. לכן כל מה שאנחנו עושים ביהודה ושומרון ובעזה זה לא צודק.
עוד דיבר בכנס האלוף
תמיר היימן, מפקד הגיס הצפוני ומפקד המכללות. בהתייחסו לנושא ההכרעה, טען היימן שההכרעה אין כוונתה כיבוש כולל, אלא ההכרעה היא הבסת המניע של האויב להילחם. לדידו, הכרעה היא שלילת רצון שמבוססת על שלילת יכולת, כאשר מטרתה של שלילת היכולת אינה הכרעה אלא התשה או שחיקה.
בדבריו התייחס היימן לשדה הקרב המודרני ומרכיביו. לפי היימן בעבר הלחימה הייתה נגד מדינות בעלות רצון משלהן. מאחר שהלחימה כיום היא בעיקר נגד ארגונים, עולה השאלה המרכזית האם ניתן להשפיע על רצונם של ארגונים.
"כאשר מדברים על הרצון בשדה הקרב החדש, יש בעיה. דבר ראשון, האויב לא תמיד מודע לנזק שנגרם לו (דבר המשפיע על קבלת ההחלטות שלו א.ל). דבר שני, אויב כזה יכול לנקוט בהקרבת כוח למען המטרה. דבר שלישי, האויב מונע משיקולים שמחוץ לשדה הקרב ונתפסים בעינינו כלא רציונאליים. שיקולים כמו דת, אמונה או רעיון חברתי.
נקודה נוספת היא ששחיקה רבה מביאה להתלכדות. כאשר שוחקים את היריב והוא דווקא מתחזק. הדבר מביא להתלכדות סביב המטרה, המחשת האויב האמיתי ויצירת מאגר אנושי שזה הבסיס לארגון הטרור או גרילה. הנקודה האחרונה אומרת שאי-אפשר לנצח כי אין מרכזי כובד".
בסיום דבריו אמר היימן שניתן להגיע להכרעת ארגוני טרור וגרילה, אלא שהכרעה זו חייבת להיות מורכבת מהערכה נכונה של המצב הקיים והבנת מערכת הלחימה. כמו-כן, ציין היימן שלהכרעה יש אלמנט הגנתי משמעותי, בצורה של שלילת הצלחות האויב.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
