"טיפול מש' הבריאות בהטרדות מיניות לקוי"

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דנה (יום ג', 9.2.16) בנושא פגיעות מיניות במטופלות במערכת הבריאות.

יושב-ראש הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סולימאן, פתחה את הדיון ואמרה: "בכל יום שעובר אנו נכנסות וחושפות את תופעת ההטרדות המיניות בעוד מקום או תחום. צריך לשים קץ למה שקורה לנו כשאנו במקומות עבודה, מקומות בילוי, ובטח כאשר אנו באות לקבל עזרה וטיפול ובמקום זה מוטרדות. ננסה להבין עד כמה התופעה נפוצה ונבקש לדעת מנציגי מערכת הבריאות מה נעשה בנדון".

90% לא מתלוננות

עו"ד קרן שמש פרלמוטר, מנהלת "איתך-מעכּי": הפרויקט נערך יחד עם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. הסקר הוא ייחודי וכלל מעל 250 נשים, אשר למעלה משליש מהן אמרו כי חוו הטרדה או פגיעה מינית בקבלת טיפול רפואי, ולמעלה מ-90% מאלה בחרו לא להתלונן. נראה שבמערכת הבריאות אין מודעות לנושא, ואין הסדרה שלו. המלצותינו הן נוהל מסודר ומונגש של משרד הבריאות לטיפול בתלונה, ובמקביל העלאת המודעות לנושא הן בקרב המטפלים וצוותי הרפואה והן בקרה המטופלות".

אורית סוליציאנו, מנכ"ל איגוד מרכזי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "יש מקום לערוך סקר ארצי כל שנה על תלונות על עבירות מיניות במערכת הרפואה, בכדי להבין מה המצב שטח בצורה מדעית ומתוקפת לחלוטין, שגם תאפשר למשרד לטפל טוב יותר בנושא. מניעת הטרדה מינית גם צריכה להיות חלק מההכשרה של כל סטודנט לרפואה".

עו"ד קרן גרינבלט, מנהלת קידום מדיניות בשדולת הנשים: "אני חושבת שיש מודעות גבוהה לנפיצות העניין במערכת הבריאות, שמתבטאת בהתנגדות להכיר בתופעה ולתייג רופאים כציבור שחוטא בפגיעה, בדומה לאוכלוסיות אחרות. כל פעם שניסינו לדבר על התופעה, נדרשנו להביא נתונים, כי אנשי מדע לא יכולים לפעול בלי נתונים, אך משרד הבריאות מעולם לא נשא באחריות ואסף את הנתונים - אז הם לא קיימים. שדולת הנשים ואיגוד מרכזי הסיוע פנו יחד לפני למעלה מחודש בבקשה לקיים סקר קרבנות רחב היקף, כמו שנעשה בעבר במשרד הכלכלה, ולא קיבלנו כל תשובה".

"מי שכבר יודעת שיש אפשרות להתלונן, מגלה שיש גורמים רבים מדי שאפשר לפנות אליהם, והם כלל לא מסונכרנים. אני יודעת שלממונות למניעת להטרדה מינית בקופות החולים אין חובת דיווח למשרד הבריאות, וכך ישנם רופאים שלאחר שהיו תלונות נגדם, פשוט החליפו קופה או בית חולים, ועצרו בכך את הטיפול".

נהלים לא מקוימים

ד"ר בעז לב, נציב קבילות הציבור על מקצועות רפואיים במשרד הבריאות: "יש הרבה מאוד כלים להתמודדות אבל האכיפה והמודעות לכלים הן נמוכות. יש חוזר ממנהל הרפואה בנושא עוד משנת 2001 אך לעיתים הנהלים לא מקוימים, מלחץ של זמן או סיבות אחרות, וראוי שזה יתקיים ואף יהיה מתועד".

יו"ר הוועדה הביעה פליאה על כך שהנהלים לא עודכנו מאז 2001, לאור כל השינויים בידע ובפסיקה לגבי הטרדות ופגיעות מיניות, וד"ר לב השיב: "נעדכן את החוזר כחלק מהליך החשיבה הכוללת המתקיים במשרד בנושא כיום. נשמח לשתף אתכם בהליך, ואני בהחלט מסכים שיש מקום לסקר מקיף ויש צורך בהכשרות כבר בבתי הספר לרפואה ולסיעוד".

תומא-סולימאן ביקשה מלב לחדד האם קיים סנכרון של מידע בין הגורמים השונים המטפלים לגבי גורם שיש עליו תלונות, והוא השיב שיש כאן בעיה לאור סמכויותיה המוגדרות של הנציבות.

3 תיקים בשנה

עו"ד שרה שר-לב, התובעת הראשית של משרד הבריאות: "משנת 2000 היו לנו 46 תיקי דין משמעתי אשר הגיעו אלינו אחרי הליך פלילי, כלומר כ-3 תיקים בשנה. גם אם יש זיכוי אנחנו מבקשים לקבל את החומר לבדוק אם יש בסיס להליך משמעתי. המשטרה היא הגוף שיש לו את הכלים לבדוק ולבסס תשתית עובדתית, אבל יש אי-רצון של המתלוננות להגיש תלונה במשטרה".

יו"ר הוועדה: "מספר התיקים מעיד על בעייתיות בכתובת ובידע של אנשים, כי אני לא מתארת לעצמי שזה משקף את המציאות. האם יש גורם במשרד העוקב אחרי כל התלונות המתקבלות, איפה הן עומדות ומה נעשה איתן? כמה תלונות היו ב-2015?"

ד"ר לב: "אנו מקבלים כ-1,600 תלונות בשנה בכל התחומים, ומתוכן כ-60 בשנה הן על הטרדה או פגיעה מינית"

ביקשו לתאר בטלפון את התלונה

תומא-סולימאן: "האם יש כללים או הנחיות של משרד הבריאות לגבי הכשרות בנושאים אלה כחלק מההסכמים בין משרד הבריאות לקופת חולים?"

טלי צינמון, מנהלת שירות הרווחה במכבי שירותי בריאות: "כל קופה גיבשה לעצמה נהלים על-פי החוק למניעת הטרדה מינית. בשנה האחרונה טיפלתי בכ-20-15 פניות, ואין לנו הנחיה ברורה ממשרד הבריאות מתי לדווח להם, ולא עברתי הכשרה ספציפית לתחום. על אלימות במשפחה אני חייבת לדווח למשרד הבריאות מדי חודש בחודשו ואולי יש מקום למשרד לבקש זאת גם בנושא זה".

עו"ד יעל אייזן, ממונה בקופ"ח מאוחדת: "אני עברתי הכשרה ייעודית, והיו מספר מקרים בהם כן העברנו למשרד הבריאות דיווחים על רופאים שהתלונה בעניינם הייתה חמורה גם כאשר סיימו את ההתקשרות איתנו והלכו לעבוד במקום אחר. הטיפול של משרד הבריאות היה מאוד מקצועי ואחראי באותם מקרים".

שיר צפירה מאוניברסיטת חיפה: "במסגרת הפרויקט, ניסינו בפועל לברר את התהליך והתקשרנו לבתי חולים וקופות חולים ואמרנו שעברנו הטרדה ושיסבירו לנו איך אנו פונות. לא ידעו לספק לנו תשובות, העבירו אותנו מאדם לאדם, והיו מקרים בהם דרשו מאיתנו, טלפונית, לתאר בדיוק את הפגיעה ומה עשה הרופא ואיפה, כדי שיוכלו להעביר את התלונה".

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "הדיון העלה תמונה קשה של חוסר ארגון בטיפול בתופעת ההטרדות. אין איסוף נתונים וריכוז מידע ואין הוראות ברורות, ובוודאי שאי-אפשר להסתמך על נוהל מ-2001. הידע שהצטבר וההתפתחות שהתרחשו מאז מחייבות שינוי בנהלים. משרד הבריאות ומשרד המשפטים חייבים לשבת ולנסח נהלים ברורים להכשרת אנשי הרפואה ולאיסוף מידע על התופעה ודיווחו באופן שנתי, כפי בדומה לנהלים של המוסדות האקדמאיים. הוועדה תשמח לסייע בכך וממליצה כי תסתייעו גם בארגונים".

"הוועדה דורשת ממשרד הבריאות להכיר בחיוניות קיומו של סקר שיגדיר לנו איפה אנו עומדים בבעיה הזו, ומשם נוכל למדוד, יחד עם שינוי הנהלים וההכשרות, אם התקדמנו וסיפקנו תשובות".