עו"ד יהודה זהבי הפסיד בתביעת שכר טירחה בסך 7 מיליון שקל, שהוגשה בהתבסס על הסכמים שלטענתו נכרתו בעל-פה. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רחמים כהן, קבע, כי זהבי לא הצליח להוכיח בצורה כלשהי את טענותיו.
התביעה הוגשה נגד חברת א.ס אורי השקעות ונכסים, בעלת קרקע ברמת החייל, ונגד גד פרופר, אחד מבעליה. זהבי ליווה את החברה שנים רבות, כולל ברכישת מחצית ממניות עץ הזית תמורת 19.3 מיליון דולר. זהבי טען, כי בעקבות עסקה זו התעוררה מחלוקת, בסיומה נקבע בהסכם פשרה שהוא יקבל 906,000 שקל וימשיך לטפל בעסקות המקרקעין שלה.
זהבי טען, כי פרופר רדף אותו וסיכל את תשלום הסכומים המגיעים לו. החברה ופרופר טענו, כי זהבי קיבל את כל המגיע לו, לא הייתה כל התחייבות לשלם לו אחוזים ממימוש נכסיה ותביעתו אינה אלא ניסיון פסול לפעול נגד מי שפעל כראוי במילוי תפקידו בחברה.
כהן אומר (22.12.15): "לו התובע, עו"ד זהבי, היה דואג להעלות על הכתב את ההסכמות הנטענות על ידו, ניתן היה להסתייע בכתוב, לפרשו ולהתחקות אחר אומד דעת הצדדים. בהעדר הסכם בכתב, עשויה הוכחתו לעורר קשיים רבים". זהבי לא הצליח להוכיח את טענתו שהיה "נוהג פרטי" בינו לבין החברה לפיו יקבל 1.5% משווי מימוש נכסיה, וכל שהציג היה חוות דעת עקרונית על הנהוג בתחום.
בפיו של זהבי גם לא היה הסבר לעובדה שלא עיגן בכתב את הסכם הפשרה עליו התבססה תביעתו - בעוד הוא העלה על הכתב התכתבויות אחרות עם החברה. כהן גם עומד על הסתירות בעדותו של זהבי בנוגע להסכם הפשרה, ובהן חוסר יכולתו לומר מתי הושג הסכם זה, ומעיר עוד שהיה מצופה ממנו שלכל הפחות יכתוב מזכר לעצמו בנוגע להסכם ולתוכנו. "התובע בנה תילי תילים של טענות, תיאוריות והאשמות, כאשר יכול היה לחסוך זאת, לו היה מעגן את ההסכמות בכתב ובכך היה מגן על זכויותיו", מסכם כהן.
לבסוף אומר כהן, שלא היה כל מקום לצרף את פרופר כנתבע. הוא נמנע מלחייב את זהבי בהוצאות. את הנתבעים ייצגו עוה"ד
אלי כהן ודניאל לסרי.
