ריבלין: חוק ההשעיה חוטא למהות הכנסת

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, תוקף (יום ב', 15.2.16) את הצעת "חוק ההשעיה" המתגבשת בימים אלה ואומר כי "החוק להדחת חברי כנסת חוטא למהות הכנסת, שהיא נציגת הריבון ולא הריבון עצמו וחוטא לציבור הבוחרים. לדבריו, אסור לאפשר לכנסת, שהיא רשות מחוקקת ומפקחת, להפוך לגורם חוקר ומעניש. "כנסת שתוכל, גם אם בצדק, להחליט היום על הפסקת כהונתם של נציגי ציבור כאלה, תורה מחר, שלא בצדק, על הפסקת כהונתם של אחרים, ואנה אנו באים?", תהה ריבלין.

הוא הדגיש כי מצב כזה יחבל בתכליתה של הכנסת וכי הנפגעת היחידה תהיה מדינת ישראל. ריבלין גינה בתקיפות את חברי הכנסת שנפגשו עם משפחות מחבלים והדגיש כי זו חובתו של היועץ המשפטי לממשלה להורות על בדיקה בעניינם. עם זה, "גם אם ראוי להעמידם לדין, אוי לנו אם הכנסת היא הרשות שתשב בדין". הנשיא ריבלין אמר את הדברים בהשקת ספרו של הדוקטור יועז הנדל "בארץ לא זרועה" במרכז מורשת בגין בירושלים.

בתנועה למשילות ולדמוקרטיה אומרים כי "הכלי הנכון להתמודד עם חברי כנסת שמשמיעים דברי שבח ואהדה לטרור הוא הכלי הפלילי, והעובדה שחברי הכנסת איבדו את האמון ביכולתה של מערכת התביעה ומערכת המשפט להגן על הציבור בישראל, צריכה לעורר את שתי המערכות הללו לחשבון נפש מקיף ויסודי". היועץ המשפטי של התנועה, עו"ד שמחה רוטמן, אמר כי "יש לזכור כי בית המשפט העליון התעלם שוב ושוב מלשון חוקי היסוד ומכוונת המחוקק, ואישר התמודדות של חברי כנסת ומפלגות שלפי חוק היסוד לא היו צריכות להתמודד". לדבריו, ההצעה שעל סדר היום רק תייצר התנגשויות נוספות בין מערכת המשפט למערכת הפוליטית, ותפגע באמון הציבור בשתי המערכות.

פרופ' אביעד הכהן, דיקן ביה"ס למשפטים והמרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" ומומחה למשפט חוקתי, אינו מתלהב מהצעת החוק החדשה ומבין את התנגדותה של היועצת המשפטית לוועדת חוקה חוק ומשפט. "הצעת החוק בעייתית מאוד מנקודת מבט משפטית. היא נוגעת בליבת הדמוקרטיה. ככל שתקופת ההשעיה תהיה גדולה יותר, ובוודאי אם זו תחול עד תום כהונת הכנסת, כך גוברת הבעייתיות שבה. יש לזכור שמדובר בחברי כנסת שמייצגים עשרות אלפי אנשים שבחרו בהם, על סמך עמדותיהם ולמען קידומן. "השעיית חבר כנסת", לאחר שנבחר, פוגעת בראש ובראשונה בכל אותם בוחרים. גם אם עקרון הייצוג הדמוקרטי נשמר (ולא בטוח שתמיד זה יהיה המצב. כך, לדוגמה, כאשר אין עוד חברי כנסת הבאים בתור ברשימתו של הח"כ שהושעה), יש כאן פגיעה קשה ביותר בחופש הביטוי. אם ח"כ הסית לאלימות או תמך בארגון טרור, יש כלים לטפל בו במישור הפלילי. מעבר לפן המשפטי, גם מצד "קול התבונה" לא ברור שתועלת הצעה זו רבה מנזקה, המהותי ו התדמיתי. לא במקרה איננו מכירים הצעות מעין אלה מפרלמנטים אחרים בעולם המערבי והדמוקרטי. יש לשער שאם ייעשה שימוש בסנקציה חמורה זו, בג"ץ יתערב בה חדשים לבקרים כפי שעשה לגבי החלטות ועדת הבחירות המרכזית, ואז הכנסת גם "תאכל את הדגים המסריחים, גם תגורש מן העיר".

הכהן מציין כי לפני מספר חודשים הוא העלה הצעה דומה בנוגע להשעיית ח"כ שחברותו בכנסת מבזה אותה בשל התנהגות שאינה הולמת שנעשתה אף בטרם היותו לח"כ (דוגמת הימורים או סרסרות לזנות) . ההבדל המשמעותי בין שתי ההצעות הוא שבהצעה היא דובר על פיקוח של בג"ץ לפני כניסת ההשעיה לתוקף וגם על הצורך ברוב של מאה ח"כים להשעיה ובפרוצדורה מורכבת הרבה יותר באופן משמעותי. בנוסף, באותה הצעה לא דובר על השעיה בגין דעות שמשמיע הח"כ אלא על התנהגות שמבזה את הכנסת שאינה מגיעה בהכרח לכדי עבירה, ושאין לה מענה בחוק הפלילי. בהצעה הנוכחית ניתן להסתפק בכלים שמציע החוק הפלילי.