כבל: לא נאפשר כרייה בבריר

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה (יום ב', 8.3.16) באישור שנתנה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה, לחברת כי"ל, לכרות פוספטים בשדה בריר הסמוך לערד. הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת עודד פורר, אליעזר מוזס, דב חנין, חברות הכנסת תמר זנדברג וטלי פלוסקוב וחבר הכנסת חיליק בר. כבר בפתח הדיון אמר היו"ר איתן כבל כי הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא, בהשתתפות שרי הבריאות והגנת הסביבה, כדי לשמוע את דעתם.

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) אמר כי הכרייה תפגע אנושות בפיתוח ערד, כאשר כבר כיום יש ירידה באוכלוסיית העיר. ח"כ חנין (הרשימה המשותפת) הוסיף וציין כי "חוות דעת של מומחה בלתי תלוי שהזמין משרד הבריאות טוענת שהמכרה מסכן חיים ובריאות של תושבי ערד והסביבה, ובכל זאת מקדמים כרייה תוך התעלמות מעמדת המשרד ותוך פרשנות מסולפת של חוק אוויר נקי". ח"כ זנדברג (מרצ) טענה כי "זה הקשר של הון שלטון שחיתות", ואמרה כי בעוד שבכנסת ובכל מקום מתנגדים לכרייה גורמים אחרים במוסדות התכנון ובעלי אינטרסים מתקדמים בכיוון אחר. "משפחת עופר קיבלה רק השבוע הטבת מס פסיכית שאי-אפשר לדמיין, במקום 900 מיליון שקל הם ישלמו למדינה רק מאה אלף, אז אולי שיחפרו יותר עמוק במקומות אחרים ובמקום להרוויח 900 מיליון ירוויחו רק מאה אלף", אמרה. ח"כ פלוסקוב (כולנו), לשעבר ראש עיריית ערד, אמרה כי אנשים בעיר מפוחדים ולא יודעים מה יקרה מחר. היא הוסיפה כי אין לה שום דבר נגד משפחת עופר ואמרה: "שירוויחו אבל לא על חשבוננו ולא על חשבון תושבי ערד". ח"כ סויד קראה לקבל הכרעה ולעצור את הכרייה. ח"כ חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) אמר כי מגלים את תושבי אל פורעה מביתם בשביל בצע כסף, ומגלים אותם לכסייפה שסכנת החיים תרדוף אותם גם לשם. "מזל שהקימו את עדר בסמוך כי אחרת הדיון הזה לא היה מתקיים", אמר.

ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, אמר כי לא מדובר רק בעיר אלא גם בפגיעה בתושבי כסייפה והפזורה והחיילים המוצבים באזור. "ברגע שיש חשש בריאותי אף אדם שפוי לא ירצה לגור במקום. משרד הבריאות קבע שיש סיכון, אז צריך לעצור את זה עכשיו. תורידו את החרב הזאת מעל ראשינו, יש מספיק אתגרים אחרים לעיר", אמר. אורי יסעור, סמנכ"ל אקולוגיה ברותם אמפרט, סיפר מנגד שהוא גדל בערד ועובד כבר 30 שנה במכרות ומכיר את הנתונים לעומק. לדבריו, גם חוות הדעת של משרד הבריאות לא מצאה אינדיקציה לתחלואה עודפת במכרות פוספטים. ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי במקרה הזה צריך לנהוג במדיניות הזהירות המונעת. לדבריו, לחברה לישראל כדאי לכרות בשדה בריר כי עלויות ההפקה נמוכות יותר מהכרייה בעומק רב יותר. "כי"ל תרוויח קצת פחות והתושבים יהיו יותר בריאים ובא לציון גואל", אמר.

נציגת משרד הבריאות, איזבלה קרקיס, אמרה כי הדוח של המומחה הבלתי תלוי העריך תוספת של 7 מקרי מוות על כל 10,000 מקרים ידועים, ואחרי פגישה בין שר הבריאות לשר להגנת הסביבה הוסכם לבצע תסקיר חדש. סגן יו"ר עמותת רוצים לחיות בלי מכרות, יעקב לקס, אמר כי הבחינה הכלכלית שנעשתה עד כה נפלו בה פגמים משום שתכליתה הייתה לאפשר הקמת המכרה.

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, יוסי וירצבורגר, מחה על דברי ח"כ זנדברג על הקשר בין הון שלטון ושחיתות. הוא הוסיף כי עדיין לא ניתן אישור כרייה והתוכנית עברה לוועדה המחוזית לשמיעת התנגדויות. לדבריו, לאחר מכן התוכנית תחזור למועצה הארצית לתכנון ובנייה ואליה יוגש התסקיר של שרי הבריאות והגנת הסביבה. הוא אף ציין כי אין כוונה לקדם את התוכנית בהליך מהיר במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות. נציגת מנהל התכנון הוסיפה כי אנחנו עדיין רחוקים מהכרייה וכשירצו לקדם זאת יצטרכו לבצע הליך מסודר שלוקח בין שנה ל-12 שנים.

היו"ר כבל סיכם והזכיר כי בדיון הבא ישתתפו שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, והשר להגנת הסביבה אבי גבאי, שיסבירו מה הם הולכים לעשות. "כאדם סביר אני אומר לעצמי שלא אלך לגור בערד כל עוד העננה הזאת מרחפת סביב הכרייה. אם לוקחים לערד את האוויר הנקי והנוף אפשר כבר לסגור את העיר. אי-הידיעה היא הדבר הכי משתק שקיים וכל עוד לא נשתכנע בוודאות מלאה שלא תהיה פגיעה בתושבים נעשה הכל כדי שההליך הזה לא יצא לפועל", אמר.