ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה (ב', 14.3.16) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נתוני אשראי, שנועדה להגביר את התחרות בשוק האשראי בעיקר למשקי הבית ולעסקים קטנים. לפי ההצעה, בנק ישראל יקים וינהל מאגר של נתונים שיאפשרו ללשכות אשראי (חברות דירוג) להפיק דירוג אשראי ללקוחות במטרה לייצר תחרות בשוק האשראי למשקי הבית ולעסקים קטנים ולהוזיל את עלות האשראי. החוק נועד להגביר את התחרות בשוק האשראי למשקי הבית, הרחבת הנגישות לאשראי, צמצום האפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים ויצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לביצוע תפקידיו. החוק יכנס לתוקפו בעוד כשנתיים והקמת המאגר צפויה להתבצע ביוני 2018.

נותני האשראי החוץ בנקאיים יחויבו להעביר מידע למאגר, וכן הוסכם כי שהמידע מחברת החשמל יחל להיאסף בעוד 4 שנים לפחות ורק לאחר שיוצגו לוועדה נתונים שיעידו כי יש בכך תועלת לחלשים והוועדה תאשר זאת. כמו-כן הסכימה הממשלה, בהתאם לדרישת הוועדה, להוציא את תאגידי המים מהחובה להעביר נתונים למאגר.

מי שיעבירו נתונים למאגר יהיו כונס הנכסים הרשמי, לשכות ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בתי המשפט, חברת החשמל, בנק הדואר, התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי. כמו-כן נקבע כי נגיד בנק ישראל, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, יחייב בתקנות גופים חוץ בנקאיים נוספים להעביר מידע למאגר.

על-מנת לוודא שהחוק אכן ישיג את מטרתו קבעה הוועדה כי בנק ישראל ידווח לה על יישום החוק ופעילות המאגר, על תרומת המאגר למטרות החוק והשינויים בריבית על האשראי למשקי הבית ונתונים נוספים. דיווח ראשון יימסר לוועדה בתום שנה מיום כניסת החוק לתוקף ולאחר מכן מדי שנה ולמשך 5 שנים.

ממונה על הגנת הפרטיות

עוד הוסיפה הוועדה לחוק סעיף שמחייב את הנגידה למנות ממונה על הגנת הפרטיות, מבין עובדי בנק ישראל. הממונה ייעץ למנהל המאגר באשר ליישום חוק הגנת הפרטיות, בנוגע לבירור תלונות ציבור בעניין פגיעה בפרטיות ובנושאים נוספים באשר להגנה על הפרטיות. היו"ר כבל ציין כי נושא הגנת הפרטיות ומינוי הממונה זה אחת הרגליים המרכזיות שהתעקש עליהן והוועדה הצליחה להוסיף לחוק, מתוך הכרה בחשיבות העצומה של השמירה על פרטיות הציבור. נושא נוסף שקידמה הוועדה הוא ההגנה הצרכנית שבה יטפל הממונה על נתוני אשראי, שיפעל בדומה למפקח על הבנקים. הממונה אף יפקח על המודלים הסטטיסטיים של חברות הדרוג, כדי להבטיח שהם לא יפגעו בצרכנים.

כמו-כן, היו"ר כבל הודיע בדיונים הקודמים כי שר האוצר אישר באופן סופי את הקמת הקרן למודרי אשראי, והזכיר כי גם לעמותת ידיד ולסמנכ"ל, רן מלמד, הייתה תרומה רבה בעניין. "הקמת הקרן היא בשורה גדולה בעיקר למוחלשים ביותר בחברה – הקרן חייבת לקום עוד לפני שנסיים להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית ואנחנו נעמוד על כך", אמר.

פלוג: כלי משמעותי להגביר תחרות

שר האוצר משה כחלון שיבח את העבודה העניינית של הוועדה ואמר כי מעולם לא חשש להעביר דברים לאישור הכנסת, וכי הוא מאמין בחברי הכנסת. באשר להצעת החוק הוא הוסיף כי היא תתרום למשק ולכל קבוצות האוכלוסייה. שרת המשפטים שקד בירכה את הוועדה על הטיפול בהגנה על הפרטיות והודתה כי נכון היה להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הכלכלה. היא אף הודתה לצוות משרד המשפטים שהיה שותף לחקיקה וסיכמה כי "עכשיו אנחנו משתווים לאומות העולם המתקדמות שכבר הקימו מאגר כזה".

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הצטרפה גם היא לתודות ואמרה כי "בשנים האחרונות אנחנו פועלים לקדם תחרות בשוק האשראי ובמערכת הבנקאית, והדרך לעשות זאת היא לטפל בחוסר המידע שמקשה על נותני אשראי להציע מחירים אטרקטיביים ללקוחות שאין להם איתם קשר רציף. המאגר צפוי לתת מענה שלם לפתרון הבעיה הזו וישמש כלי משמעותי להגביר תחרות ולהרחיב את היצע האשראי. המידע הלא מזוהה יכול לסייע לטפל בסוגיות של יציבות פיננסית".

נותנים לאי השוויון תעודת תוקף של הכנסת

"מצבם הפיננסי של אזרחי ישראל הופך לבן ערובה בידי ההון" - כך תקף ח"כ דב חנין תקף היום את הצעת חוק נתוני אשראי.

ח"כ חנין הציע לדחות את תחילת החוק בעשר שנים כדי ללמוד לעומק את כל הבעיות שבו. "הבעיה הגדולה של החוק הזה היא שהוא א-סימטרי: הוא יוצר שקיפות של האזרחים בפני ההון אבל לא של ההון בפני האזרחים. הוא ממסד את אי-השוויון בחברה הישראלית. אנחנו נותנים כאן לאי השוויון תעודת תוקף של הכנסת. מדיניות אנטי חברתית יצרה את הפערים חברתיים-כלכליים בין אוכלוסיות שונות והרעה את מצבם הכלכלי של רבים בישראל והחוק הזה יקבע את החלוקה המעמדית בחברה. מעבר לכך, ישנה כאן תפיסה טוטאליטרית של האזרח, וריכוז כוח בלתי מידתי. ביקרנו את המאגר הביומטרי ועכשיו מייצרים כאן מאגר פיננסי שהוא לא פחות אם לא יותר מסוכן. ישנן בחוק עוד בעיות רבות שעלולות להביא בהמשך להפרטה של המאגר הזה, למסחור של הנתונים הרגישים הללו. מצבם הפיננסי של אזרחי ישראל הופך לבן ערובה בידי ההון בישראל".

ח"כ חנין הוסיף ואמר כי: "יש אלטרנטיבה שמאפשרת את אותן תוצאות ללא הנזקים: הסדר ניידות מידע בין בנקים לנותני האשראי לפי בקשת הלקוח וללא צורך במאגר ובקרטל. יצירת סטנדרט של ניידות מידע. מנגנון הרבה יותר פשוט עם נזקים מינימאלים והישגים עצומים."

על-פי הצעת החוק, מאגר נתוני אשראי יוקם בבנק ישראל, ובו ייצברו כל נתוני האשראי של אזרחי ישראל. על בסיס הנתונים האלה יוכלו גופים חוץ בנקאיים לבנות מודל המעריך את סיכון האשראי של לווים שונים (דירוג). מדובר באחד החוקים הפיננסיים החשובים הנידונים כיום בכנסת, והוא נחשב תנאי להתפתחות תחרות באשראי החוץ בנקאי.

לקבל את הסכמתו המפורשת של האזרח

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), החבר בוועדת הכלכלה, הגיש בקשה לדיון מחדש בדיון המסכם בוועדת הכלכלה בנושא חוק מאגר נתוני אשראי. ח"כ יעקב פרי טען בדיון כי בכל הנוגע למנגנון חיווי אשראי, אי-קבלת הסכמה מפורשת של האזרח להעברת מידע על-אודותיו, כפי שאושר בנוסח הנוכחי של סעיף 31 לחוק, מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות שקובע כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו".

לדברי ח"כ פרי "ישנה חשיבות עליונה להקל ולא להכביד. עם זאת, אין מקום לפגיעה הקשה בפרטיות הצרכנים, כפי שעולה בסעיף 31 לחוק בנוסח המקורי שהביאה הממשלה. שינוי הסעיף יבטיח אכן החוק יתממש, אך לא על חשבון הגנת הפרטיות של האזרח.

ח"כ פרי הוסיף כי: "אי קבלת הסכמה מפורשת של האזרח, מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות ומהווה הפרת זכות חוקתית. אפילו בארצות הברית קיימת הדרישה להסכמה. אני מברך על נכונות הממשלה לפתוח בדיאלוג על-מנת להגיע לנוסח מוסכם כך שגם גופים שעיקר עיסוקם מתן אשראי וגם עסקים קמעונאיים יחויבו בקבלת הסכמה מפורשת בכתב של הלקוח".

לדבריו, בעיה נוספת ביישום הסעיף במתכונתו הנוכחית היא כי ללא חתימת הלקוח, יוכל תמיד לטעון כל לקוח כי בפועל לא יידעו אותו ולא ניתן יהיה להוכיח אחרת.

היועצת המשפטית לוועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה כי בקשתו של ח"כ פרי לקבלת הסכמה מפורשת נכונה וכי יש מקום להשוות את הדרישה גם לעסקים קמעונאיים וגם לעסקים שעיקר עיסוקם מתן אשראי. בכדי להגיע לנוסח מוסכם עם משרדי הממשלה, הוחלט כי השינוי שהציע ח"כ פרי יעלה כהסתייגות לסעיף במליאת הכנסת.