שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, הודיע במפתיע שהחליט לפרוש באפריל 2017, כאשר ימלאו לו 65. זוהי הפעם הראשונה מזה שנים רבות, בה שופט בבית המשפט העליון מסיים את כהונתו לפני גיל הפרישה הקבוע בחוק - 70.

זילברטל הוסמך כעורך דין בשנת 1983, וכעבור שבע שנים נבחר לשופט בית משפט השלום בירושלים. בשנת 2000 מונה זילברטל לכהונה זמנית של שנה בבית המשפט המחוזי בעיר, ועם סיומה קיבל מינוי קבע באותו בית משפט. לבית המשפט העליון נבחר זילברטל בפברואר 2012.

לאחרונה ישב זילברטל בהרכב בערעור בפרשת הולילנד (שם כתב 16% מפסק הדין), והוא חבר בהרכב הדן בערעורי המדינה ואהוד אולמרט בפרשות טלנסקי, ראשונטורס ומרכז ההשקעות. כמו-כן הוא אחד מתשעת חברי ההרכב המורחב שידון בעתירות בנושא גיוס החרדים. תיקים נוספים בהם ישב זילברטל, אך לא כתב את חוות הדעת העיקרית באף אחד מהם: העתירות נגד מינויו של אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה, ערעורו של הרב יאשיהו פינטו, פרשת רומן זדורוב (שם דעתו הכריעה להרשעה), אישור התמודדותם של חנין זועבי וברוך מרזל לכנסת ה-19 וערעורו של שלומי לחיאני.

זילברטל אינו בין הבולטים שבשופטי בית המשפט העליון, הן בקביעת הלכות והן בתפוקתו. בדירוג תפוקת שופטי בית המשפט העליון שמפרסם News1, היה זילברטל במקום העשירי (מבין 14 שופטים) בשנת 2014 ובמקום ב-11 (מבין 15 שופטים) בשנת 2015. הלכה חשובה שקבע אשתקד הייתה, שהאיזוק האלקטרוני אינו מהווה שינוי מבחינת תנאי השחרור לחלופת מעצר.

פרישתו של זילברטל תוביל לכך, שבשנת 2017 ייבחרו ארבעה שופטים לבית המשפט העליון - למעלה מרבע מ-15 חבריו. בחודש יוני יפרוש המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין; חודשיים לאחר מכן יפרוש השופט סלים ג'ובראן; ובאוקטובר 2017 תחליף אסתר חיות את מרים נאור בתפקיד הנשיאה.