חדשות התאגיד - לא במיקור חוץ

ועדת הכלכלה החלה (יום א', 20.3.16) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק השידור הציבורי הישראלי ולדחות את מועד סגירת רשות השידור ותחילת פעילות תאגיד השידור הציבורי החדש בחצי שנה, עד ל-30 בספטמבר השנה. זאת לנוכח המציאות, שעלתה בין היתר בדיונים קודמים של הוועדה בנושא, כי התאגיד החדש לא ערוך להתחלת השידורים במועד הקודם שנקבע - 31 במרס 2016.

עוד אושרו ההסכמות לפיהן התאגיד החדש יוכל לרכוש אך ורק שידורי אקטואליה לתקופה מוגבלת של שנתיים, בעוד את שידורי החדשות יפיק בעצמו. כן אושרה ההסכמה עם ההסתדרות והעובדים, לפיה מספר עובדי רשות השידור שייקלטו בתאגיד החדש יעמוד על 450 או 51% מעובדי התאגיד, לפי הגבוה מבניהם.

היו"ר איתן כבל אמר בפתח הדיון כי השידור הציבורי הוא בנפשו, והזכיר כי פעל יחד עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, העובדים, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, האוצר וגורמים נוספים "לעשות סוף לסאגה הזו ולתת לתאגיד החדש לצאת לדרך". הוא התייחס למיקור החוץ של החדשות ואמר: "הייתה אי-הבנה וככה אני רוצה לראות את הדברים, החדשות לא יהיו במיקור חוץ. אותה לבנת חבלה שאיימה לפוצץ את כל ההליך הייתה בקשה של מנכ"ל התאגיד החדש, אלדד קובלנץ, ולא באה מלחצים פוליטיים".

בלי דרהי ואלוביץ'

עם זאת, במהלך הדיון הזכיר ח"כ אילן גילאון (מרצ) את השמות פטריק דרהי ושאול אלוביץ' בהקשר הפרטת החדשות. מנכ"ל משרד התקשורת פילבר, הגיב ואמר: "בחוק הזה אף אחד משני האנשים שהזכרת לא יכול לקבל את החוזה".

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן הוסיף כי ההסכמות הן להעלות את מספר עובדי הרשות שייקלטו בתאגיד החדש ל-450 עובדים או 51% מהמשרות. הוא הוסיף: "הסכמנו שהאקטואליה תוכל להיעשות לתקופה מוגבלת על-ידי עובדים מחוץ לתאגיד והסכמנו שתנאי העבודה בתאגיד יהיו אחידים כדי לאפשר ניהול בריא". פילבר התייחס למועצה ואמר כי החלק מאוקטובר זה לא בידי המשרד אלא בידי הוועדה לאישור מינויים. היו"ר כבל אמר בעניין זה כי בכוונתו לתקן את החוק ולאפשר למועצה להתכנס גם בהרכב חסר, אם המינויים לא יאושרו בקרוב. במהלך הדיון, המנכ"ל פילבר אף התייחס לתאריך היעד ואמר: "התחייבנו לממשלה לא לחזור עם הארכה נוספת. באוקטובר הממשלה לא תגיש הצעת חוק עם הארכה נוספת".

"בשכל ובלב"

מנכ"ל התאגיד החדש, אלדד קובלנץ, אמר כי כדי להקים את התאגיד כמו שצריך, כולל סוגה עילית וחדשות, צריך לפחות שנתיים. "המחיר של זה הוא מחיר כלכלי כבד בעלויות הפעלת רשות השידור וגם ברמת כבוד האדם כלפי עובדי רשות השידור, שלא יודעים מה קורה איתם. כולנו מסכימים שצריך לזרז את התהליך. ב-1 באוקטובר לא יקום השידור הציבורי האוטופי ולא יהיו משלחות של ה-BBC ללמוד מה קורה, אבל זה ייבנה בשכל ובלב. הגענו להבנה שמהדורת החדשות המרכזית לא תהיה במיקור חוץ. בשביל שנוכל לשדר משהו בתאריך היעד בתוך שבוע יצטרכו להיפתר כל הפקקים בדרך". רפרנט תקשורת באגף התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, הוסיף: "אנחנו מחויבים ומנסים לסייע כמה שיותר מהר למצוא את הפתרונות הנכונים, והתקציבים שאמורים להשתחרר ישוחררו".

"הכל חרטה ברטה"

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) אמר כי "ראוי לנו שתהיה לנו רשות שידור ציבורי איתנה דמוקרטית פתוחה ביקורתית וללא זיקה לשלטון כזה או אחר". ח"כ גילאון הוסיף כי הנושא הקריטי ביותר הוא מיקור החוץ של החדשות ואמר: "לא צריך להסכים לכך בשירותי ניקיון, אז בשירותי תוכן כן?". הוא קרא לתת לקובלנץ את השנתיים הדרושות לו. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) התייחס לעובדי החינוכית ואמר כי לא ברור מה קורה איתם אחרי סוף 2017, ולא ברור האם החינוכית היא חלק מהשידור הציבורי או באחריות משרד החינוך. ח"כ עיסאוי פריג' (מצ) תהה "האם חוק שכל הזמן עוסקים בדחייתו לא ראוי להתבטל? אומרים לנו שאין סיכוי שבאוקטובר השידור הציבורי ייצא לדרך ואנחנו חסרי אונים". הוא האשים בכך את האוצר, ואמר: "אני חושב שהאוצר עומד מאחורי זה כדי ללחוץ על העובדים, האוצר קיבל נדל"ן במיליונים אז שיקיים את החוק וישחרר כספים כי בלי זה הכל חרטה ברטה".

יו"ר ועד עובדי ההנדסה ברשות, משה שגב, אמר כי לפני חצי שנה בדיוק היינו בסרט הזה. "אני רואה איך זה מתגלגל אלינו שוב באוקטובר. מערכת העצבים של העובדים רופפת ורק בשבוע שעבר שני עובדים התמוטטו בגלל הדיבורים על ההארכות השונות. את ה-BBC לקח 7 שנים להקים, אז אם קובלנץ מבקש שנתיים למה לא לתת לו אותם?", אמר. יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי, הביע התנגדות למיקור החוץ ואמר כי הוא לא מאמין ששנתיים אכן יהיו שנתיים. הוא הוסיף כי צריך למנות את המועצה והיא שתחליט מתי יחל התאגיד לשדר. ראש התוכנית לרפורמה במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תהילה אלטשולר, אמרה: "החשש שלי הוא שיש תפישת עולם של משרד התקשורת שהחדשות פגומות כל כך שהן לא שוות שום דבר, ולכן צריך לעשות תוהו ובוהו בשוק הזה, וזה עולה גם מדיוני ועדת פילבר. יש התקפה רבתי על נושא החדשות במדינת ישראל". מנכ"ל משרד התקשורת מחה בתוקף על הדברים ואמר: "זאת האשמה חריפה שאת לא ממסמכת, וסתם מפריחה סיסמאות".

הרדיו יפעל באופן מלא

כבר בתחילת הדיון בסעיפי הצעת החוק התגלתה מחלוקת באשר להצעה להחיל את השידורים באופן הדרגתי. קובלנץ הסביר כי ההנחה היא שהרדיו ישדר באופן מלא כבר מהתחלה, ובטלוויזיה יהיו תוכניות בענייני היום אבל לא סוגה עילית. הוא הוסיף כי ההדרגתיות תסתיים תוך כשנתיים. ניסנקורן הגיב ואמר כי הכוונה לאפשר מיקור חוץ נועדה כדי שההפעלה של התאגיד תהיה מלאה. "אם ההפעלה היא הדרגתית אז לא צריך מיקור חוץ", אמר. בעקבות המחלוקת הוחלט על הפסקה ובסופה הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן השידורים לא יחלו באופן הדרגתי.

מחלוקת נוספת התעוררה באשר למינוי המועצה. היו"ר כבל דרש להוסיף להצעה סעיף שיאפשר מינויה גם עם 10 חברים ולא עם 12. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, התנגדה ואמרה כי יש קושי להורות לשר התקשורת לבצע זאת בלי להותיר לו שיקול דעת. מנכ"ל המשרד פילבר הוסיף כי הדבר עומד בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה וכי זה עלול להיות תקדים מסוכן שיאפשר לממשלה, במועצות אחרות כמו למשל בחוק ברית המועצות, למנות רק את החברים שנוחים לה ולצאת לדרך. עם זאת כבל דחה את הטענות ואמר, בסערת רגשות, כי לא ניתן להמשיך בהתנהלות הנוכחית ללא מועצה, ותהה איפה היה היועץ המשפטי לממשלה עד עכשיו כשהתעכבו הליכי מינויה.

בסופו של דבר אישרה הוועדה סעיף שקבע כי למרות שהחוק קובע שהמועצה תמנה 12 חברים, שר התקשורת יהיה רשאי למנות מועצה ראשונה בת 10 חברים, ובלבד שיפעל להשלים בהקדם האפשרי את הרכבה ל-12 חברים.

עוד אושר הסעיף המעגן את ההסכמות בדבר קליטת העובדים, והסעיף שדוחה את תחילת פעילות התאגיד החדש ל-1 באוקטובר 2016. אולם הוועדה החלה לדון בסעיף העוסק במיקור החוץ אך לא הצביעה עליו, והדיון בו יימשך ביום שלישי הקרוב לצורך בירור ההגדות של מהן שידורי האקטואליה שיוצאו למיקור חוץ.