ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה (יום א', 20.3.16) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של משרד האוצר, ההופכת את עבירות המס הכבדות לעבירות מקור של הלבנת הון. משמעות השינוי: תוספת ענישה מירבית של עשר שנות מאסר ובעיקר אפשרות לחילוט רכוש בגובה ההכנסות שלא דווחו, וכל זאת בנוסף למאסרים ולקנסות מכוח חוקי המס. האוצר ורשות המיסים אומרים, כי החמרות אלו יסייעו למאבק בהון השחור.

הוועדה קבעה קווי מינימום שרק מעליהם ייחשבו עברייני מס גם למלביני הון: העלמת הכנסות של מיליון שקל בשנה או 2.5 מיליון שקל בארבע שנים; השמטת מע"מ בסך 170,000 שקל בשנה או 480,000 שקל בארבע שנים; הקטנת שווי רכישת נדל"ן ב-1.5 מיליון שקל, או הימנעות כליל מדיווח אם שווי הנכס הוא 100,000 שקל. עבירות בתחום החשבוניות הפיקטיביות ייחשבו עבירות מקור גם אם הן בוצעו "בנסיבות מחמירות", כהגדרתן כיום בחוק מע"מ.

חברי הוועדה קיבלו את המלצת הייעוץ המשפטי של הוועדה, להוסיף להצעת החוק חובת דיווח של רשות המיסים על מספר החקירות, ההרשעות והעונשים שנגזרו על מורשעים בעוון הלבנת הון. תחולת החוק תידחה בחצי שנה מיום פרסומו ברשומות, ובתקופה זו יתאפשר גילוי מרצון של מעלימי מס שיזכו לחסינות מפני העמדה לדין. מנהל הרשות, משה אשר, הבטיח להאריך לצורך את תקופת הגילוי מרצון הנוכחית.

עוד סוכם, כי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יוציאו הנחיות ליישום אכיפת החוק, לשימוש הראוי בסמכויות החילוט הזמניות ולאחר הרשעה. צעדים אלו אמורים למנוע מצב שבו החילוט הזמני יפעיל לחץ לא מידתי על חשוד/נאשם, ולאפשר לו לנהל את חייו ועסקיו באופן תקין ככל הניתן. זאת, לעומת המצב כיום ביתר המקרים של הלבנת הון, בהם מחלטת המדינה זמנית חלק ניכר מרכושו של החשוד, וכך אף פוגעת לעיתים אפילו באפשרותו לשכור עורך דין.

הצעת החוק אושרה בתמיכת חברי הכנסת ניסן סלומינסקי, בני בגין, אורי מקלב, אוסמה סעדי ומיקי לוי וללא מתנגדים.