ועדת הכנסת ערכה (יום ב', 6.6.16) דיון מיוחד בנושא הדלפות חמורות של מסמכים סודיים ביותר מוועדת החוץ והביטחון. הדיון נערך ביוזמת יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש במטרה למצוא פתרון למיגור התופעה, זאת בין היתר בעקבות האירועים האחרונים בהם הודלף לתקשורת מסמך רגיש על מבצע צוק איתן, שהפיץ היו"ר היוצא צחי הנגבי בין חברי הוועדה בלבד.

בהתייחס לנושא הדיון אמר קיש: "מדובר בנזק כפול: נזק ביטחוני עקב הדלפת מסמך סודי ביותר ובנוסף פגיעה קשה בשמה של הוועדה ובאפשרותה לקיים דיונים חשאיים. אלחם בתופעת ההדלפות - לא ייתכן שלא יהיה נוהל שמונע מחברי כנסת הדלפות של חומר סודי. אסור שניתן יד למצב המסוכן שנוצר פה. ועדת החוץ והביטחון היא הוועדה הדיסקרטית ביותר מבין ועדות הכנסת, חובה עלינו לדאוג שכך תישאר. חשיבותו של הדיון שנערך היום הינו לעצירת ההידרדרות במדרון תלול של אובדן האמון בכנסת וחשש של פגיעה חמורה יותר בביטחון המדינה".

בפתח הדיון, התייחס ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) לנושא, ואמר: "עצם קיום הדיון מיותר בעינינו. אני לא יודע מה המסקנות שתהיינה, אבל חובתנו כלפי המשפחות השכולות וכל אזרחי ישראל לדעת מה היה. קצת משונה שיו"ר ועדה, יום לפני שהוא מתמנה לשר מחליט להפיץ דוח כזה, עולה השאלה אם לא היה צריך 'לשלם' על המינוי".

בתגובה לדבריו, השיב היו"ר כי "הדיון לא נוגע למקרה הספציפי הזה, אלא לתופעה של ח"כים שנחשפים לחומרים סודיים ביותר ואין שום נוהל או נוהג בכנסת ישראל בנידון".

היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, התייחס לדרישה לחייב חברי כנסת בבדיקת פוליגרף במקרה של הדלפת מידע סודי ואמר: "אני מודע היטב לחשיבות בשמירת מידע סודי ולנזק שיכול להיגרם לביטחון המדינה ובמישורים נוספים. עם זאת, אני סבור שעריכת בדיקות פוליגרף לנבחרי הציבור מעוררת שורה של בעיות במישור המעשי והחוקתי, לא בכדי נמנעו כל השנים מלהפעיל כלי זה על חברי הכנסת. גם בממשלה לא עשו זאת כלפי שרים, גם כאשר בתקופה מסוימת החתימו את חברי הקבינט מראש על הסכמה לביצוע הבדיקה. יתרה מכך, חלקם סרבו בזמנו לחתום על ההסכמה ולא נמנעה חברותם.
הדלפת חומר סודי מהווה בפני עצמה עבירה פלילית, ובמקרה הצורך היועמ"ש יכול להורות על בדיקה ואף על הגשת כתב אישום שיכול להסתיים בהשטת קלון וסיום כהונה של חבר כנסת. על כן, ח"כ שבוחר להדליף או לחשוף מידע סודי לוקח על עצמו סיכון.

"מניסיון העבר אנו רואים שאין תופעה נרחבת של הדלפות ואירועים כאלה הם חריגים מאוד, לכן לדעתי אין צורך ביצירת כללים מיוחדים להתמודדות עם מקרים מסוג זה".

ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אמר: "אנחנו צריכים להפסיק להשתמש בטרמינולוגיה של 'פוליגרף'. כל מי שמכיר את הפוליגרף יודע שהוא אף פעם לא אמצעי שעומד בפני עצמו. כאשר ישנה חשיפה של מידע מסווג אפשר לבקש לפתוח בחקירה, והחוקרים הם שיקבעו מה סט הכלים שהם מפעילים ולא אחת הפוליגרף הוא כלל לא אחד מהם. אני לא רוצה שיעלה מדברי שהדלפה היא דבר שצריך לעבור עליו על סדר היום, אבל את התותח הכבד של חקירה צריך להפעיל רק כשהנזק שנגרם הוא כזה שדורש מאתנו לעצור ולהרתיע. בעיני עד עכשיו ההרתעה די עובדת".

ח"כ נאוה בוקר (ליכוד) אמרה: "ועדת חוץ וביטחון היא ועדה חשובה ורגישה. יש לבחון איך פותרים את בעיית ההדלפות, לא ייתכן שהיא תהפוך לגוף לא רלוונטי".

ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו) אמרה: "אני לא אוהבת את הגישה לפיה בשם זה שאנחנו נבחרי ציבור מותר לנו הכל והקווים האדומים לא ברורים. מילת המפתח היא האחריות שעל כתפינו, וכנראה שלא כולנו מבינים את גודלה. מדבור אומנם באבסורד שצריך לחתום על מסמך התחייבות לסודיות וכי זה לא ברור מאליו שאסור להוציא מידע, אבל אם יש תופעות של הדלפה או אפילו מקרים בודדים, זה מה שצריך להיות".

ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) הוסיף: "כחבר ועדת חוץ וביטחון אין לי בעיה לחתום על שום מסמך התחייבות, או לעבור פוליגרף נקודתי וגם עיתי אם צריך. אני לא רואה איך מישהו יכול להתנגד לזה, אנחנו דנים כאן בגורלות, בעתידה של המדינה. מי שמתנגד יודע שיש לו מה להסתיר או שומר אופציה לעתיד".

לסיכום פנה, היו"ר קיש לקצין הכנסת יוסי גריף, בבקשה לבחון כיצד מטופל הנושא בפרלמנטים זרים, זאת לשם הכנת נוהל שיאפשר שמירה על חומרים סודיים אליהם נחשפים חברי כנסת מכהנים וחברי כנסת לשעבר. לסיכום אמר ח"כ קיש "המלחמה אותם מנהלים חלק מחברי הכנסת כנגד המהלך צריכה להדאיג את כולנו".