הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור דנה (יום ב', 15.8.16) ב"שקיפות ברכש הממשלתי: היקף הפטור ממכרז והסיבות לכך". הדיון עסק בסמכותם של משרדי הממשלה להתקשר בפטור ממשרד, ושקיפות ההליכים הנלווים להליך.
יושב-ראש הוועדה, ח"כ
סתיו שפיר, פתחה את הדיון: "על-פי ההערכות, 85 אחוזים מההתקשרויות של משרדי הממשלה נעשות בפטור ממכרז. האפשרות לפטור ממכרז מוגדרת בחוק למקרים מיוחדים - אך משרדי הממשלה הפכו אותה לכלל. המידע מופיע באופן לא נגיש, מפוזר, ללא הסברים על מהות הפטור, על היקפי ההתקשרויות מול ספקים ואורך הזמן. קשה מאוד לבחון אם הפטורים חולקו כהלכה, ואם נבחנה מידת השוויון והתחרות באפשרות ההתמודדות למכרז. חוסר פיקוח ופיזור כזה פותח דלת לחוסר הוגנות וחוסר תחרותיות בין ספקים - ובמקרה היותר גרוע, לשחיתות של ממש״.
ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה): "בעיני המשרדים, לעיתים החלטה להתקשר עם גורם מסוים שוב זו החלטה טובה, הוא מכיר את העבודה והדרישות ועשה עבודה טובה בפעם הקודמת. בכסף הפרטי שלנו היינו באמת נוהגים כך, אך אנחנו לא יכולים להתמיד וללכת לאותו ספק כאשר מדובר בכסף ציבורי".
מידע מפוזר ללא סדר והיגיון
לבקשת יו"ר הוועדה, חיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך על פטור ממכרזים במשרדי ממשלה. אוריאנה אלמסי שערכה את המחקר הציגה את נתוניו. אלמסי הסבירה כי חוק חובת מכרזים נחקק בתחילת שנות ה-90, כאשר במהלך השנים הוא עודכן מספר פעמים, וכי התקשרות משרד בסכום של עד 50 אלף ש"ח אינה מחייבת מכרז, מכרזים בעלות של עד 150 אלף ש"ח מאושרים בוועדה הקיימת בכל משרד, כאשר ישנה בכל משרד גם ועדת פטורים המאשרת מכרזים בסכומים הנעים בין 150 אלף ל-4 מיליון ש"ח. ולצד אלה ישנה ועדת פטור מרכזית של משרד האוצר המאשרת פטורים ממכרזים בסכומים העולים על 4 מיליון ש"ח.
כך הציג המסמך כי בעוד כל הוועדות אמורות לפרסם את החלטותיהן באתר האינטרנט בתוך 5 ימים מקבלת הפטור, כולל נימוקי ההחלטה בפועל אם בכלל ישנו מידע, הוא מפוזר ללא כל סדר והיגיון. כך שעה שהגיש מכון המחקר בקשות לקבלת את הנתונים הרלוונטיים לגבי השנים 2005 עד 2015, לא התקבלו תשובות בנימוק שהנתונים נמצאים באתר מנהל הרכש, "מבדיקתנו הדברים נמצאים שם בחוסר סדר וכן אין נתונים שונים", ציינה אלמסי, שהוסיפה כי ממאגר הנתונים של מנהל הרכש הממשלתי עולה כי בשנת 2015 החלה התקשרות של 103 התקשרויות שאישרה ועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר, ל-18 משרדים, בשווי של כ-4 מיליארד ש"ח. כאשר במקביל אין נתונים בדבר התקשרויות בפטור שניתנו על-ידי הוועדות המשרדיות שמשוערות במיליארדים בפני עצמן.
בראש רשימת ההתקשרויות שנעשו בפטור עמד לפי הדוח דווקא משרד האוצר עם למעלה מ-460 מיליון ש"ח במסגרת 33 התקשרויות.
כלל לא פטור
ברוך לוברט, סגן בכיר ליועץ המשפטי במשרד האוצר, טען מנגד כי אחוזי המכרזים הפטורים ממכרז במשרדים השונים, נמוכים בהרבה משהוצג: "נעשו הרבה מאוד שינויים. הוועדות במשרדים מורכבות מנציגים שמהווים פיקוח בפני עצמם. יש הרבה מאוד החלטות של ועדת מכרזים שדוחות בקשות של פטור. ועדת הפטור ממכרזים מהווה גוף בקרה נוסף".
"צריך להבין מהו פטור. מכרז פומבי שהיה מתנהל באינטרנט היה נחשב פטור כי לא הייתה לו תיבת מכרזים פיזית, למרות שכולם יכולים להתמודד בו ולא מדובר בפטור כלל. גם מכרזים של רואי חשבון למשל, שכל אחד יכול להצטרף למאגר, ויש תחרות בכל פעם של 5 עד 10 אנשים נחשב לפטור", הוסיף לוברט.
מירב קדם, מנהלת מנהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר, הוסיפה כי: "מ-2009 אנחנו עמלים סביב הנושא של לפרסם ולתת פומביות לנתונים שלנו, הם נמצאים באתר גם אם לא בצורה מסודרת. אנחנו כל הזמן מיטביים את הנתונים. במשרד לשוויון חברתי לפי הנתונים שמופיעים ויש לכם, כביכול היו מכרזים בפטור של כ-100 מיליון ש"ח עם 87 אחוזי פטור, בפועל ישנו פטור ממכרז של מיליונים בודדים בכ-5 אחוזים מהמכרזים. הפערים נובעים מהגדרות. לדוגמה, אם מכרז של עשרות מיליונים היה פומבי לכל אורכו והוכנס בהמשך שינוי בן כמה אלפי שקלים בודדים שלא בדרך של מכרז, כל הסטטוס של המכרז הופך להיות מתויג כפטור ממכרז. אנחנו משנים את הדברים. אנחנו כל הזמן בטיוב של הדברים".
בלתי אפשרי למצוא
בהמשך דבקה קדם בטענה כי כל הנתונים נמצאים באתר מנהל הרכש. "אני מקבלת שקשה לשלוף אותם ושהדבר לא ידידותי ומצריך מיומנות ומומחיות". הצדדים ערכו בדיקה בדיון ועלה כי קשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא נתונים באתר במקרים מסוימים, וכי גם במשרד האוצר מודים כי לא בטוח שכל הנתונים שמועברים על-ידי המשרדים השונים מדויקים.
יו"ר הוועדה: "לא ניתן להבין את הדברים מהאתר שלכם ומהנתונים שאתם מציגים, למה כל זה לא מפורט? למה לא שיתפתם פעולה עם מכון המחקר של הכנסת והבאתם את הנתונים מראש? מדובר בהרבה מאוד כסף, יש לפרט למה הפטור, כמה שנים אותו ספק נבחר, כמה ספקים חדשים הצליחו להתמודד, ומה היחס בין ספקים קטנים לבינוניים וגדולים? אלה נתונים שגם אמורים לשמש אתכם בפיקוח על החוק.
סער אלון ברקת, נציג הסדנא לידע ציבורי: "יש המון רשומות באתר שהן לא שלמות. לדוגמה, לעיתים אין מספר ספק, כך אני לא יכול להצליב את המכרז עם מכרזים אחרים של אותו ספק. גם אין כתובת להשלמות, פניתי למשרד הרכש והפנו אותי למשרד הכלכלה שלא נתנו לי מענה".
שפיר סיכמה את הדיון: "המצב הקיים לא מאפשר לנתח את היקף ההתקשרויות בפטור במשרדי הממשלה. על-פי הערכות מדובר ב-85 אחוזים לעומת 16 אחוזים באיחוד האירופי. לדברי נציגי הממשלה הנתונים לא משקפים - אך לא ניתן לבדוק זאת נוכח כך שהנתונים לא מוצגים לציבור, ונראה שגם מול אגף החשבת הכללית במשרד האוצר הנתונים לא עומדים באופן מלא.
"אני מברכת את מנהל הרכש על ההכרה בבעיית העדר הנתונים הסדורים. מדובר בלב ליבה של הפעילות הכלכלית של הממשלה, יש לקדם את השקיפות כדי למנוע שחיתות ולקדם הוגנות, טוהר מידות ותחרותיות. אני קוראת לעבור לתמלול מלא של ישיבות הפטורים כדי שנבין מה הקריטריונים ואיך נבחנים קבלת הפטורים. נבקש לקבל את הנתונים השונים וכן שתבוצע חלוקה של השנה האחרונה של מהות הספקים, האם נכנסו ספקים חדשים, מי מהם קטנים, בינוניים וגדולים", הוסיפה.
בהמשך קיימה הוועדה דיון נוסף שעסק במעקב אחר דוחות הרבעונים של משרדי הממשלה על אודות ההתקשרויות השונות שביצעו. בדיון עלה כי ישנו שיפור משמעותי מהרבעון הקודם, כאשר 73 אחוזים ממשרדי הממשלה העבירו את הדיווחים.
לצד כך מספר משרדים ויחידות סמך לא עשו זאת, בהם משרד ראש הממשלה שנציגיו נעדרו מהדיון, המשרד לנושאים אסטרטגים, רשות התעופה שבמשרד התחבורה,
השירות המטאורולוגי שמשרד התחבורה ונציגות משרד האוצר בניו-יורק. משרד החינוך פרסם את הדוח שלא במלואו וכך גם שירות בתי הסוהר.
סנקציות על מי שלא ידווח
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת): "יש גורמים ממשלתיים שבאופן שיטתי לא מפרסמים את הנתונים למרות החובה. אי-אפשר לעבור על זה לסדר היום. אני מציע לקדם הצעת חוק מטעם הוועדה שתטיל סנקציות על משרדים אלו".
אפרת קילשטוק, הממונה על
חופש המידע במשרד התחבורה: "פרסמנו את כל דוחות ההתקשרויות, ההתקשרויות של רשות התעופה האזרחית מפורסמים בתוכם. בנוגע לשירות המטאורולוגי הדוח לא פורסם בנפרד בשל חוסר תשומת לב".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון וציינה כי "ראשית, מוכרחים לברך את המשרדים שהשתפרו משמעותית בהגשת הדו״ח, ואת הפיקוח הפרלמנטרי שמוכיח שהוא עובד - מאז התחלנו לקיים את ישיבות המעקב, עלה מספר המדווחים ללמעלה מ-70%. לא יעלה על הדעת שלא מעבירים מידע בזמן ובצורה מהימנה, שעה שישנם נהלים שקבעה הממשלה עצמה. מדובר באחת הדרכים המרכזיות בהם מוצאים כספי הציבור. כדי לעודד שקיפות, למנוע שחיתויות ולמנוע קידום מכרזים באמצעות לחצים אנחנו חייבים לראות את המכרזים בצורה שקופה. אנחנו רואים שיפור גדול במצב אף נשאף ל-100 אחוזים בדוח הבא בעוד 3 חודשים. נשקול גם את הצעתו של ח"כ חנין לסנקציות על משרדים שלא ידווחו".
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
