שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלמה פרידלנדר, קורא לאפשר לבתי המשפט לעשות שימוש בממצאי פוליגרף.

פרידלנדר אומר (15.8.16): "הכשרתו של הפוליגרף לבוא בקהל הראיות הקבילות צפויה לגרום לפריצתו לשוק המשפטי, ועל-ידי כך להניב את שכלולו של הפוליגרף והגברת אמינותו. הפוליגרף עשוי, אפוא, לקדם את דיני הראיות לקראת היותם מבוססי ראיות; ולסייע להפיכת ההליך המשפטי ליעיל, אפקטיבי ונגיש יותר".

לדעת פרידלנדר, "רבים מן הסכסוכים המשפטיים היו מוכרעים מיד לו ניתן היה, בהליך פשוט ומהיר, לבור את הגירסה העובדתית האמיתית מן הגרסאות השקריות. לו התיר הדין להסתייע בפוליגרף לצורך כך - הייתה בדיקה קצרה וזולה זו עשויה לחסוך התדיינויות ממושכות ויקרות. חיסכון כזה היה מפנה משאבי שפיטה יקרים, המצויים במחסור חריף, לטובת מתדיינים והליכים אחרים, ומניב החשה משמעותית של סעד לזקוקים לו ומתן עונש לראויים לו.

"על-ידי כך היה נחסך עינוי דין ומוגברת הרתעתם של עבריינים. היה מוחש שיקומם של נפגעים ומשופר מוסר התשלומים. היו נמנעים עיוותים בהתנהלות העסקית ובמינהל הציבורי וגדלה האטרקטיביות של השקעות ועשיית עסקים בישראל. ההליך המשפטי היה מונגש גם למיעוטי אמצעים ואמון הציבור בו היה גובר".

פרידלנדר מתמודד גם עם העובדה שאמינות הפוליגרף היא רק 80%, באומרו ש"בהרבה למעלה ממאזן ההסתברות המספיק להכרעה במשפט אזרחי, ואפילו למעלה מן הנטל הנדרש להרמת נטל ההוכחה המוגבר בטענת תרמית". לשם השוואה, הוא אומר, מחקרים מעניקים להתנהגותם של עדים אמינות של 50% בלבד, ולעדי ראייה אף פחות: 40-45 אחוזים.

הדברים נאמרו בשולי פסק דין בו הכריע פרידלנדר בסכסוך עתיק יומין בשאלה האם הופקדו או לא הופקדו 70,000 דולר בקופת גמ"ח באפריל 2007, בהתאם לפסק בוררות שניתן במגזר החרדי. הוא מציין, כי הסכסוך העסיק עד כה בוררות רבנית, בית דין רבני, את בית הדין הרבני הגדול, את בית משפט השלום, שני בתי משפט מחוזיים ואת בית המשפט העליון - ואין זה בטוח שהוא הסתיים כעת. מאחר שמדובר במחלוקת עובדתית פשוטה, אומר פרידנלנדר, ניתן היה למצוא את התשובה בבדיקת פוליגרף - אך רק אחד הצדדים הסכים, ולכן לא ניתן היה לבצע אותה. את הצדדים ייצגו עוה"ד משה שמעוני וצ' וינדר.