קסניה סבטלובה - רוסייה מצטיינת

בוועדת הקליטה, העלייה והתפוצות של הכנסת מכהנים ארבעה ח"כים יוצאי מדינות חבר העמים כחברים מן המניין. בדיקה מגלה כי כל אותם הח"כים נעדרו לפחות משליש מכלל ישיבות הוועדה. הח"כית המצטיינת ביותר בנוכחותה הייתה דווקא קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני, שנכחה ב-62% מהישיבות. בתחתית הדירוג התברגה ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) שנכחה ב-25% מהישיבות בלבד.

כך עולה מסקירה שהכין מכון החקר לישראל הרוסית. הוא בחן את פעילותם של חברי הכנסת ה"רוסיים" למען אוכלוסיית העולים במחצית הראשונה של שנת 2016. הסקירה מתבססת על המסמכים הרשמיים של הכנסת, משרד הקליטה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן על תשובות שסיפקו חברי הכנסת עצמם לשאילתות שהוגשו.

בפרק הצעות החוק, התברר שרק כ-18% מכלל הצעות החוק של הח"כים ה"רוסיים", במחצית הראשונה של 2016, ניתן להגדיר כמקדמות את האינטרסים של קהילת העולים. מדובר על הצעות חוק "מגזריות", שהנהנים העיקריים מהם יהיו העולים. גם כאן הצטיינו מספר חברי כנסת: במקום הראשון נמצאת ח"כ סבטלובה עם 15 הצעות חוק כאלה, במקום השני - ח"כ פלוסקוב עם 11 הצעות חוק ובמקום השלישי - ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) עם 10 הצעות חוק.

מרבית הח"כים הללו נענו לבקשת המכון לפרסם את סיכומי פעילותם והישיגיהם בתקופה הנ"ל. מהפרסומים הללו נובע, כי בעצם כל הח"כים ה"רוסיים" מהמפלגות השונות התעסקו באותן הסוגיות בערך, כגון פנסיות, מעמד הווטראנים של מלחמת העולם השנייה, דיור סוציאלי (ציבורי), אפליה במוסדות המדינה והחינוך. עם זאת, לדברי המכון, הרוב המוחלט של ההישגים האלה באים לידי ביטוי בכיבוי שריפות נקודתי ושינויים קוסמטיים בלבד.

ההישג המשמעותי ביותר הוא הרפורמה הפנסיונית, אשר התקבלה כתנאי להצטרפותו של סיעת ישראל ביתנו לקואליציה. מדובר בכ-1.9 מיליארד שקלים אשר יוקצו למימוש הרפורמה. למרות כל המחלוקת בנושא והטענות כי התקציב אינו מספיק, ניתן להגיד באופן חד-משמעי כי מדובר בתקדים היסטורי - זוהי הפעם הראשונה שסכום כה גדול הועבר לצרכים ייחודיים של המגזר.

יו"ר הכנסת יולי אלדשטיין אינו יכול להגיש הצעות חוק או להשתתף בוועדות בקביעות. אולם עמיתו לסיעת הליכוד, השר זאב אלקין הצליח להעלות את התקציב של משרד הקליטה מ-1.4 מיליארד שקלים בשנת 2014 לכמעט 1.8 מיליארד בשנים 2016-2015. בדיקה מעמיקה של מסמכי תקציב המשרד הבהירה, כי למרות העלאה כה משמעותית, דבר זה לא השפיע על רמת ההכנסות של העולים עצמם וגם לא הביאה לשום התקדמות משמעותית בבעיית מחסור הדיור הסוציאלי לעולים. כלומר, את הישגיו של אלקין כשר הקליטה בתקופת המחצית הראשונה של 2016 ניתן להגדיר כנמוכים עד בינוניים בלבד. בנוסף לכך, בהיותו שר המחזיק בשני תיקים שונים, גם אלקין איננו מסוגל לקדם את האינטרסים המגזריים.

אלכסיי רסובסקי ממכון החקר לישראל הרוסית אומר כי הממצאים מצערים. "ראשית, כוחם של הח"כים ה'רוסיים' אינו מספיק בשביל לגרום לשינוי בסדר העדיפויות של מפלגות האם שלהם לטובת העולים - אין להם למעשה משקל אלקטורלי משל עצמם. רובם תלויים בראשי המפלגות שלהם ואינם יכולים להרשות לעצמם שום קונפליקט איתם, ולכן כל ההישגים שלהם מסתפקים בהגדרה 'קוסמטיים' בלבד. בעיית ייצוג נוספת נובעת מכך שלא כל הח"כים יוצאי ברה"מ באמת מתרכזים במגזר הרוסי. למשל, ח"כים מטעם הליכוד - יולי אדלשטיין וזאב אלקין - כמעט שאינם מזהים את עצמם עם המגזר. פוליטיקאים אלו לא תלויים בראש המפלגה או בקולות העולים, מכיוון שהם זוכים לתמיכה רבה בקרב חברי מפלגתם. זאת ועוד - רבים מחברי הכנסת דוברי הרוסית - ליברמן, לנדבר, אילטוב, אדלשטיין - אינם שייכים לגל העלייה הגדול של שנות ה-90, ולפיכך לא תמיד מבינים את הצרכים של העולים".