הנשיא: כן לתחבורה בשבת ולחמץ בפסח

נשיא המדינה ראובן ריבלין נוקט צד בוויכוח הפוליטי בסוגיות דת ומדינה, ומאמץ את גישת סיעות יש עתיד וכולנו וחברי כנסת בודדים מסיעות אחרות, להעביר את ההכרעה בסוגיית תחבורה ציבורית בשבת מהשלטון המרכזי לשלטון המוניציפלי. כזכור, מליאת הכנסת דחתה כמה וכמה פעמים הצעות חוק בעניין. כתב News1 מזכיר כי כבר בהיותו חבר חבר כנסת, תמך ריבלין בהנהגת תחבורה ציבורית בשבת, והצביע בעניין בניגוד לעמדת הקואליציה.

בנאום שנשא (יום ד', 30.11.16) בפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית, אמר ריבלין: "מדוע שהסדרי התחבורה הציבורית בשבת יידונו ברמה הלאומית, ולא יוסדרו באמצעות חברות ופתרונות אזוריים? הרי ממילא ברור שכאשר תחבורה ציבורית בשבת היא שאלה לאומית, אנו נגררים למשחק סכום אפס ידוע מראש בין 'מדינת תל אביב' ל'מדינת בני ברק".

הוא האשים כי "התביעה של הדת לנוכחות ציבורית היא שהניעה את משברי הדת והמדינה בישראל, מרגע לידתה. במידה רבה, דרך המשברים, הדת הצליחה לשמור על נוכחות ציבורית. גם כיום, התביעה לנוכחות ציבורית, היא התביעה שעומדת בבסיס הוויכוח על דת ומדינה, ועל מדינה יהודית ודמוקרטית, במדינת ישראל".

ריבלין הציג את תפישתו בנוגע ליחסי דת ומדינה, על-פי ראייה שבטית, והציע לשקול לאפשר בשכונות מסוימות, בהתאם למידת הדתיות של התושבים ויתור על אכיפת חוקי חמץ, כשרות, שבת והפרדה מגדרית.

"המציאות השבטית בישראל, מחייבת אותנו לתת מקום לפתרונות אזוריים, שאינם מושגים בדרך של כפיית כוחו של הרוב על המיעוט, שבהגדרה מאפשרים גמישות ורגישות תרבותיים, ואשר מחלצים אותנו מאותו מסלול התנגשות פוליטי ידוע מראש, המתקיים ברמה הלאומית", אמר ריבלין.

הנשיא הבהיר כי אין בדברים אלו כדי לוותר על המוסכמות הדתיות הנהוגות בזירה הלאומית, והדגיש כי הפרדת דת ומדינה לא תתרחש במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. בדבריו, עודד הנשיא את הנושאים באחריות לשיח בנושאים אלה ברמה האזורית ואמר: "באתי להביע תקווה כי בין הדחיקה המוחלטת של הדת מן הפרהסיה, לבין הכפפתה המלאה של המדינה לסמכותה של הרשות הדתית, ישנה דרך שלישית. עד היום, התמקדו ניסיונות הפשרה הישראלים בניסיון להעניק לשני הצדדים - הדתי והחילוני - מידה חלקית של שליטה בפרהסיה הציבורית. למעט במקרים מסוימים, הפשרות הללו הוחלו על הרמה הלאומית כולה, ללא הבחנה בין מרחבים מקומיים שונים. כתוצאה מכך, יצאו לא פעם שני הצדדים וחצי תאוותם בידם. אלו וגם אלו חשו כי הפשרה היא הפסד מלא - הפסד על מהות אופיה של המדינה, הפסד על נשמת אפה".

עוד הוסיף ריבלין: "אינני מבקש, לפתור את כל מה שלא פתיר, אני רק מבקש לתהות שמא ייתכן שבאה העת, להעתיק את הוויכוח מן המישור הממלכתי אל המישור האזורי והקהילתי. אולי, רק אולי, נצליח לייצר פשרות טובות יותר לכל הצדדים לכל השבטים - כפי שאני נוהג לכנות את קבוצות הייחוס המרכזיות בחברה הישראלית - אם ניתן לכמה שיותר מן המגזרים את מבוקשם הכמעט מלא".

"יתכן שבאה העת להעניק לכל הצדדים את מבוקשם, אולם לא בכל רחבי ישראל, אלא בריכוזי מגוריהם המובהקים, ואני יודע עד כמה יש בעיה להגדיא אזורי ריכוזים ממובהקים. ייתכן שאופי ומידת הביטוי של הצביון היהודי בספֵירה הציבורית - מכשרות, חמץ ושבת ועד הפרדה מגדרית - צריך להיקבע בעיקר ברמה המקומית, העירונית ואף השכונתית, ולא רק ברמה הלאומית.

הנשיא נאם בפני כשמונים מנהיגים, חוקרים, יוצרים ואנשי רוח, בולטים בארץ והעולם, שהתכנסו בפורום הבינלאומי השני של הספרייה הלאומית, העוסק השנה ביחסים בין דתיות וחילוניות.

כתב News1 מציין כי לצד בית הנשיא פועלת מועצת יחד, שהוקמה לפני שנים רבות במטרה לגשר על סוגיות דת ומדינה, אך קולה כלל לא נשמע בסוגיות ציבוריות טעונות שעלו בשנים האחרונות.

בתוך כך, אישר בג"ץ למדינה, בהסכמת העותרים, מתן ארכה נוספת עד סוף דצמבר להשיב לעתירה המבקשת הפעלה של תחבורה ציבורית בשבת.