בית המשפט העליון דחה (יום ה', 22.12.16) את פינוי עמונה ב-45 יום וקבע שיש לבצעו עד 8.2.17. בכך נענו הנשיאה מרים נאור והשופטים אסתר חיות וחנן מלצר לבקשת המדינה.

ההחלטה התקבלה לאחר שתושבי עמונה הצהירו, כי הם "מבהירים, למען הסר ספק, כי הם 'מסכימים ומתחייבים כולם כאיש אחד לפינוי בדרכי שלום וללא עימות והתנגדות'. ולמען הסר ספק נוסף, הם מבהירים עוד כי מחויבותם הינה ללא כל התניה".

נאור אומרת, כי בדרך כלל יידחה ביצועו של פסק דין רק כדי למנוע אי-צדק משווע. היא אינה מקבלת את טענת המדינה, לפיה "מסיבות שונות" טרם נמצא מענה לתושבים. נאור מוסיפה:

"נימוק זה לאו נימוק הוא. למדינה ניתנה כזכור שהות ניכרת של שנתיים למימוש צווי ההריסה. שהות זו מבטאת איזון בין כלל השיקולים הרלוונטיים, שבכללם הרצון לאפשר למדינה ולתושבים להיערך לפינוי כיאות. על המדינה היה לפעול להשלמת כלל הפעולות הדרושות למימוש צווי ההריסה, והעובדה כי היא בחרה ברגע האחרון לנסות להכשיר פתרונות המעוררים עתה קשיים משפטיים כאלה או אחרים, אינה בגדר שינוי נסיבות המצדיק, כשלעצמו, לשנות את המועד שנקבע בפסק הדין".

נאור ממשיכה: "ניתן היה לדחות את הבקשה ולקבוע כי המועד לביצוע פסק הדין יישאר המועד שנקבע בו. כל מה שנעשה עתה יכול היה להיעשות זה מכבר. עם זאת, בעקבות מאמצים שנעשו בעת האחרונה להגיע לפתרון מוסכם, אף שבאיחור ניכר, יש עתה התחייבות לפינוי בדרכי שלום ובלא עימות והתנגדות במועד הנדחה שנתבקש. התחייבות זו הינה בלתי-מותנית, ולפיכך אנו נעתרים לפנים משורת הדין לבקשה וניתנת ארכה קצרה של 45 יום לביצוע פסק הדין".

בסיום ההחלטה מדגישה נאור: "זוהי ארכה סופית ואחרונה, וזאת גם אם לא יימצא פתרון חלופי כזה או אחר. ממילא המדינה לא תגיש בקשה נוספת להארכת מועד, בהתאם להתחייבותה בבקשה הנוכחית". את המדינה ייצגו עוה"ד אסנת מנדל, ענר הלמן, אבינעם סגל-אלעד ורן רוזנברג; את תושבי עמונה ייצגו עוה"ד יהודה רסלר, הראל ארנון, צפנת נורדמן, בעז פייל ומרדכי וייס; ואת העותרים - עוה"ד מיכאל ספרד ושלומי זכריה.