ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה (יום שני, 26.12.16) את תקנות משרד הבריאות המחייבות כי הקמת מרפאות פרטיות המיועדות לביצוע כירורגיה קטנה ובינונית ופעולות הדורשות תנאי בידוד או ביצוע טיפולים בתאים ורקמות חיים, תיעשה רק לאחר קבלת אישור מוקדם ממשרד הבריאות. מרפאות בבעלות קופת חולים המיועדת לשרת רק את מבוטחי אותה קופה - פטורות מקבלת אישור מקדים.

"זהו מהלך המחזק את הרפואה הציבורית ומסייע במניעת הסטת משאבים להוצאה פרטית בבריאות", אמרה בדיון עו"ד טליה אגמון מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות, והוסיפה: "יש כאלה שמקבלים טיפולים שהם לא חייבים, טיפולים שהם רק nice to have, וזה מטיל עומס נוסף על המערכת הציבורית".

בין השיקולים שיילקחו בחשבון במתן אישור הקמה למרפאה: השפעה על שירותי הרפואה הציבוריים בישראל, שיעור עמדות הניתוח אינו עולה על 0.045 לאלף נפש ולפי צורכי האוכלוסייה באזורי הארץ השונים, פריסת מוסדות רפואיים פרטיים וציבוריים המציעים שירות דומה ונגישותם לאוכלוסייה, צפי והיקף השימוש בשירותי המרפאה הפרטית לצורכי מערכת הבריאות הציבורית.

בניגוד לנוסח התקנות המקורי, החליט יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), כי מרפאות אונקולוגיות, מרפאות דיאליזה וכן מכונים לביצוע פעולות אנדוסקופיות יהיו חייבות ביידוע מראש בלבד, ללא צורך באישור. "מדובר בבני אדם חולים וכאובים, הממתינים חודשים ארוכים לבדיקות. אני מאוד חושש מהביורוקרטיה. למה המדינה צריכה שליטה על כל פיפס?", הסביר אלאלוף את החלטתו. "לא תמיד הרפואה הציבורית יודעת לתת מענה בזמן לצורכי המטופלים", הוסיף.

ראש האגף לרישוי מוסדות במשרד הבריאות, ד"ר יורם לוטן: "רוב היזמים הפרטיים רוצים להקים מרפאות בתל אביב ובמרכז. לא מכוונים לקריית שמונה, זה לא מספיק אטרקטיבי".

ח"כ אלאלוף בתגובה: "מדוע משרד הבריאות לא פונה מיוזמתו ליזמים וקורא להם לפתוח מרפאות בפריפריה, לפי צרכי המשרד?". אלאלוף קבע כי משרד הבריאות יציג בתוך שלושה חודשים את מיפוי האזורים במדינה בהם קיים חוסר במרפאות ציבורית.