עתירה עם שמותיהם של 19,083 אזרחים ואזרחיות הוגשה (יום ה', 5.1.17) לבית המשפט העליון בדרישה לחקור את ראש הממשלה, בנימין נתניהו בפרשות השונות שרובן הגדול נמצאות עדיין תחת ההגדרה של "בדיקה מקדימה".

העתירה הוגשה במסגרת המחאה הציבורית אותה מובילים ח"כ אראל מרגלית ואלדד יניב שגייסו את הציבור ל"בג"ץ הגדול במדינה" וקראו להם הצטרף לעתירה. את ח"כ אראל מרגלית ועו"ד אלדד יניב, מייצגים עו"ד יובל יועז ועו"ד דורון ברקת.

לטענת העותרים, הודעתו המעורפלת של היועמ"ש מצביעה כי דווקא סביב החשדות הכבדים עדיין לא נפתחה חקירה פלילית. לטענתם, יש לפתוח בחקירה גם ב"פרשת כלי השיט", כאשר רק לאחרונה במסגרת ה"בדיקה" פשטה המשטרה על משרד הביטחון, נחקר סגן ראש המל"ל (המטה לביטחון לאומי) והוצגו ראיות המצביעות על מעורבות ישירה של אנשי רה"מ בביטול המכרז. בנוסף לכך, העביר ח"כ אראל מרגלית מידע על אודות מעורבות בכירים ישראלים בשינוי שם החברה של המספנה הגרמנית טרם העסקה, וכן מעורבות בעייתית של גורמים עוינים, כמו שר הביטחון הלבנוני ובכירי המשטר האירני, בבעלות התאגיד הגרמני והחברה הבונה לישראל את ספינות "סהר 6".

עוד דורשים העותרים מבית המשפט שיורה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה בפרשות נוספות שחוסות עדיין תחת "בדיקה מקדימה", כגון פרשת ארנו מימרן והעברות הכספים לנתניהו באמצעות עורך דינו דוד שימרון, כספים שהוחזקו אצלו בנאמנות. במסגרת העתירה הגישו אף ראיות נוספות על קשריו של מימרן עם בא-כוחו של נתניהו, עו"ד שימרון שאף פתח למימרן חברה בישראל. כזכור, ארנו מימרן הורשע בהלבנת 330 מיליון אירו ונשלח למאסר בצרפת ובמהלך עדותו טען שהעביר סכומי כסף גדולים לרה"מ נתניהו.

בנוסף דורשים העותרים לחשוף את החשדות הפליליים והפרשיות שבגינם נחקר רה"מ, זאת נוכח הודעתו המעורפלת של היועמ"ש מיום שני האחרון, שבה פירט שורה של נושאים שבהם התקיימה בדיקה, ובהם הוחלט שלא לעבור לחקירה פלילית ולא הוחלט על סגירתם, אך נמנע מלציין מהן העבירות שבהן נחשד רה"מ, והסתפק באמירות כלליות כגון "עבירות מתחום טוהר המידות", או "טובות הנאה".

בסיכום העתירה נכתב: "התנהלותו של היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, בניהול הבדיקה המקדימה, בנושא החשדות הפליליים בענייני רה"מ, היא התנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני, באופן היורד לשורשו של עניין. בנסיבות אלה, מתחייבת התערבות שיפוטית, בטרם יהיה מאוחר מדי."

ח"כ אראל מרגלית: "אי-אפשר להשתמש בהליך הבדיקה המקדימה כהליך נפרד, בשונה ממקובל לגבי אזרחים מן השורה. לא ייתכן שתוך הסתמכות על הנחיה שאיננה בגדר חוק, תיווצר פרקטיקה שבה הולכים לבדיקה מקדימה למרות שיש חשד שהוא מעל הסביר".