בג"ץ צפוי לאסור על בית הדין הרבני הגדול לקיים דיון נוסף בפרשת הגט מצפת. כך עולה מדברי השופטים (יום ד', 11.1.17) בדיון בעתירה נגד דיון זה.

בסיום הדיון הוציאו המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים חנן מלצר ויורם דנציגר צו על תנאי, המורה לבית הדין לנמק בתוך 21 יום מדוע לא ייאסר עליו לדון בגט. השופטים ציינו, כי הם יוצאים מתוך הנחה שעד למתן פסק הדין, לא יתקיים דיון בבית הדין הרבני, למעט בטענת האישה לפיה נשיא בית הדין, הרב הראשי יצחק יוסף, מנוע מלדון בעניינה משום שכבר הביע בו דעה.

האישה בה מדובר קיבלה את הגט בשנת 2014, שבע שנים לאחר שבעלה שקע בתרדמת בעקבות תאונה. רובינשטיין אמר בדיון, שלא יעלה על הדעת שהאישה תחזור להיות עוגנה שנתיים וחצי לאחר מתן הגט, ותהה מה היה קורה אילו הייתה מתחתנת בינתיים. לדבריו, אם הדיינים מבקשים לקיים דיון עקרוני בסוגיות המורכבות שמעלה מקרה זה - אין הם יכולים לעשות זאת במסגרת בית הדין, אלא רק במסגרות כגון ימי עיון.

בהחלטה הוסיפו השופטים: "אנו מבחינים הבחן היטב ובכבוד בין הפולמוס בנושא ההלכתי, שהוא בוודאי לגיטימי ויתכנו בו דעות שונות, לבין הנושא שלפנינו", הכרוך בשאלה האם המערער בכלל יכול היה להגיש את הערעור. הם ציינו, כי עד למתן תשובת בית הדין, ניתן יהיה לקיים מגעים בין הרב יוסף לבין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כפי שביקש האחרון.

מלצר ביקש לדעת מתי, אם בכלל, התכנס בית הדין הגדול בהרכב של 11 דיינים. נציג בתי הדין נאלץ להודות כי הדבר מעולם לא קרה. רובינשטיין העיר בהומור: "לא קרה כלום, כי אין כלום". בעתירה דן גם השופט יורם דנציגר.

בית הדין הרבני, בראשות הרב אוריאל לביא, קבע במאי 2014, כי הוא יכול להעניק את הגט בשמו של הבעל, שכן אין ספק שחיי הנישואין הגיעו לסיומם. פסק דין זה עורר זעם בחוגים חרדיים ומנע את מינויו של הרב לביא לבית הדין הרבני הגדול. ביוני 2014 פנה לבית הדין הרבני הגדול אדם שאין לו כל קשר לתיק ולצדדים, והגיש ערעור על פסק הדין. בנובמבר 2016 החליט הרב יוסף לדון בערעור בהרכב של 11 דיינים. עוד הורה לזמן לדיון את ההרכב בראשותו של הרב לביא.

את האישה וארגון "מבוי סתום" מייצגות עוה"ד בתיה כהנא-דרור, בתיה כהן, הדס גרוסמן ודבי סינקל; את בית הדין מייצג עו"ד רפי רכס; את המערער מייצג עו"ד רפאל שטוב; ואת היועץ המשפטי - עו"ד תדמור עציון.