התוכנית המפורטת לטיפול באיום המנהרות גובשה רק ב-2.7.14 - ימים אחדים לפני תחילת מבצע צוק איתן, וזאת למרות שאיום המנהרות היה מוכר היטב לפחות מאז תחילת 2013 - מגלה (יום ד', 28.2.17) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

בישיבת הקבינט ב-16.2.14, שעסקה בהצגת התוכניות האופרטיביות לרצועה, לא נכללה תוכנית שיש בה מענה מבצעי למצב שבו יידרשו הכוחות לתמרן ברצועה במרחב רווי מנהרות ולהתמודד עימן תוך כדי לחימה. פיקוד דרום גיבש תוכנית מבצעית מפורטת לטיפול באיום המנהרות - "הגנה קדמית" - רק ב-3.7.14 והציג אותה לרמטכ"ל דאז, בני גנץ, ב-5.7.14. תוכנית זו הוצגה בפירוט לשרי הקבינט ב-10.7.14, לאחר שבדיון ב-30.6.14 ביקש השר נפתלי בנט לראות תוכנית כזו וראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנחה להציג אותה לקבינט.

שפירא מתאר באריכות - כמו בנושא המידע על איום המנהרות - כיצד במשך חודשים רבים לא הוכנה תוכנית מבצעית להתמודדות עימן, וזאת למרות הנחיות מפורשות של נתניהו. כך למשל, בסיום ישיבת הקבינט ב-12.1.14 הנחה נתניהו את שר הביטחון דאז, משה יעלון, וגנץ להציג בישיבה הבא "את התייחסותם להתמודדות עם האיום של חדירה לשטחנו מהתווך התת-קרקעי". השניים לא עשו זאת - לא בישיבה הבאה ולא באף אחת אחרת על תחילת יולי 2014, כאשר צה"ל הציג באופן כללי את אפשרויות הטיפול באיום המנהרות.

"שיעורי בית מאתמול"

גם קבלת התוכניות ערב "צוק איתן" לא באה בקלות. ב-30.6.14 ביקש נתניהו מיעלון לראות תוכנית שכזו למחרת, אך זה לא קרה. בנט שאל: "האם צה"ל יציג לנו הערב את החלופות המבצעיות לעזה?". נתניהו השיב: "אני חושב שהם רוצים להתדיין בתוכם". בנט הגיב: "אני חשבתי שזה היה שיעורי בית מאתמול".

בנט התעקש גם בישיבה הבאה, אך יעלון השיב: "יש כמה אפשרויות ואנחנו נדון בינינו לבין עצמנו קודם כל. אני אסכם מה נכון לעשות בעת הזו ביחס לאיום". בנט שאל שוב אם יש "תוכנית לגבי [המנהרות]". יעלון השיב: "ודאי", וציין, כי "הייתה הצגה של כל התוכניות האופרטיביות". בנט הגיב: "אני לא זוכר שהציגו לנו דיון לשלילת המנהרות".

נתניהו התערב: "הסמכות של הקבינט היא הסמכות של ראש הממשלה לקבוע את דיוני הקבינט. הדבר שלא הוצג פה כי זה לא עמד על הפרק, לא הוצגה פה תוכנית או אפשרויות לטפל בבעיית המנהרות, זה לא הוצג ואני חושב שזה חשוב להציג משום שזו הבעיה שעומדת לפנינו". גנץ הבטיח: "כפי שנתבקשנו, מחר נבוא ונציג הרבה מאוד ורסיות של להתגנב למנהרות".

בדיון נוסף שהתקיים באותו יום תיאר גנץ באופן כללי את אפשרויות הפעולה מול איום המנהרות והוסיף: "אם נימצא במערכה, אז אני חושב שבדיון ההוא אני אמליץ לכם לפגוע כמה שאני יכול יותר ובמינימום הנדרש בשביל להבטיח בראייה עתידית שסוגיית המנהרות לא ממשיכה להיות בעיה אחר כך. אבל זה דיון שנעשה אותו כשניכנס לתוך המערכה". הדיון הסתיים בהחלטת נתניהו: "כרגע היעד הוא למנוע את [הפעילות של חמאס]", ולא התקיימה הצבעה בקבינט בשאלה האם לנצל את ההזדמנות לטפל במנהרות.

המבקר מעיר לגנץ, כי דחיית הצגת אפשרויות הפעולה מול איום המנהרות למועד שבו "ניכנס לתוך המערכה", אינה מתיישבת עם הצורך של שרי הקבינט לקבל מידע מוקדם. זאת, כדי שהקבינט יוכל לקיים דיון הכרחי בנוגע לאפשרויות הפעולה המומלצות, לרבות במשמעויות המבצעיות של כניסת כוחות לרצועה ולחימה במרחב רווי מנהרות. כמו-כן, נדרש לקיים דיון כזה מבעוד מועד כדי להיערך לקראת מערכה אפשרית באופן מיטבי. בפועל, נעשה דיון זה במועד שבו המערכה כבר החלה.

בדיון בקבינט מ-7.7.14 אמר נתניהו, כי מטרת הפעולה הצבאית בעזה היא "שיבוש המנהרות לאפשרות של תקיפה מיידית. אם אנחנו נצטרך לתת טיפול כולל למנהרות, אנחנו צריכים להיערך גם לאפשרות של הרחבת המערכה". בהערכת מצב שקיים יעלון באותו היום, הוא הנחה "להכין תוכנית אופרטיבית למהלך קרקעי לפגיעה במנהרות". רק לאחר שלושה ימים הוצגה לראשונה תוכנית כזו לקבינט.

בנט: מצב בלתי סביר

יעלון מסר לצוות הביקורת, כי "תוכנית 'הגנה קדמית' [כניסה קרקעית לצורך טיפול במנהרות] היא צורך שעלה סמוך לתחילת מבצע 'צוק איתן' כאשר צה"ל הבין שעלולים להיקלע למצב שיצריך להיכנס לעזה ולטפל במנהרות". צה"ל טען, כי "הגנה קדמית" היא תוצאה של פעולות רבות שננקטו לאורך זמן להתמודד עם המנהרות.

לדעת גנץ, "היכולות שגילה פיקוד הדרום ביחד עם אגף המצעים להתאים את תוכניות התקיפה לאמצעים שפותחו זמן קצר לפני 'צוק איתן', בלוח זמנים קצר מאוד ותוך כדי מבצע 'מתגלגל', לא רק שלא ראויים לביקורת, אלא נהפוך הוא, הם ראויים לכל שבח, או לכל הפחות להערכה. אנשי המקצוע הבכירים ביותר, בדרג הצבאי והמודיעיני, התמודדו עם איום המנהרות החודרות, על בסיס המידע והיכולות שהיו בידי צה"ל במועדים הרלוונטיים, באופן שקול, מידתי וסביר.

"משבחר צה"ל בפתרון מבצעי מיטבי - מענה הגנתי, לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי, החלטה שהייתה גם עניינית ונטועה באילוצי העדר מודיעין מספיק וכן בשל אי-הימצאותו של פתרון טכנולוגי [באותה העת], לא יעלה על הדעת, כי עמדת [הביקורת] תגבר על עמדה מקצועית מגובשת שאושרה בכל דרגי הצבא. אין גם כל היגיון בעמדה האמורה, שכן היא בעצם 'מכריחה' את הצבא להכין תוכניות מבצעיות, שאין כל בשלות להכינן וממילא אין דרגי הצבא מאמינים כי ניתן ליישמן". לדעת גנץ, "כל עוד שקיימת תמימות דעים בהקשר זה בין הדרג הצבאי לדרג המדיני, אין הביקורת מוסמכת להחליף בדיעבד את שיקול דעתם של הצבא והקבינט".

בנט הגיב בקצרה: "המצב בו שר שאינו שר הביטחון הוא שחושף איום, מציג תוכנית לטיפול בו, לוחץ על צה"ל להציג תוכנית, ולוחץ על כל המערכת לביצוע התוכנית אינו מצב סביר".

משרד מבקר המדינה מעיר, כי היה על יעלון, גנץ וראש אגף המבצעים דאז, יואב הר-אבן, ואף על נתניהו - שידעו לכל המאוחר ב-2013 על מלוא החומרה של איום המנהרות ועל משמעויותיו האפשריות - לפעול ולוודא שבצה"ל יהיו תוכניות מבצעיות הכוללות גם התייחסות ללחימה במתאר של איום זה בכל התקופה שמאז ועד לתחילת מבצע צוק איתן, בפרט נוכח הפוטנציאל הגבוה להסלמה בגזרה זו.