הקמת המאגר הביומטרי אושרה סופית <br>

לאחר דיון ממושך ולאחר שנדחו כל ההסתייגויות שהוגשו, מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 27.2.17) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2016.

ההצעה נועדה לתקן את ההסדרים שנקבעו בחוק המאגר הביומטרי לקראת החלתו על כלל תושבי המדינה והיא בנויה מהוראת קבע לפיה יהיה מאגר ביומטרי של תמונות פנים בלבד ותוקף תעודות הזיהוי והדרכונים של כל האזרחים יהיה לחמש שנים, אלא אם כן קבע השר בצו תקופת תוקף ארוכה יותר. בנוסף, תיקבע הוראת שעה של חמש שנים מכניסת החוק לתוקף, אותה ניתן יהיה להאריך ללא הגבלה בתקופות נוספות של חמש שנים. לפי הוראת השעה אדם יוכל לתת הסכמה שטביעות האצבע שלו יוכנסו למאגר. מי שטביעותיו לא יוכנסו למאגר- יונפקו לו תעודת זהות ודרכון שתוקפם חמש שנים בלבד, בעוד שלמי שייכלל במאגר - יונפקו מסמכי זיהוי כאמור לעשר שנים.

הצעת החוק נדונה בוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה והוכנסו בה שינויים משמעותיים מהנוסח הראשוני. בין השאר הוחלט כי לא יישמרו במאגר טביעות אצבע של קטינים מתחת לגיל 16, לא ייעשו שימושים משטרתיים בניגוד לכללי העיכוב הקיימים היום ובכל מקרה עד שיאושרו התקנות בכנסת, לא תוכל המשטרה להשתמש במאגר בכלל. כמו-כן נקבע כי ראש מערך הסייבר יערוך בדיקות כל שנה וחצי במקום כל שנתיים למציאת חלופות טכנולוגיות לטביעות האצבע ומערך ההסברה לגבי המאגר ייתן מענה בחמש שפות

כמו-כן, הוחלט כי שר הפנים יביא תקנות ראשונות עד 1.5.17 והכנסת תאשר אותן עד 3.7.17. יום תחילת החוק יהיה תלוי באישור התקנות בכנסת, כלומר עם כניסת התקנות לתוקף.

יו"ר הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה, שהכינה את הצעת החוק, ח"כ ניסן סלומינסקי אמר: "ברגע האחרון הכנסנו שטביעת אצבע של קטינים לא תוכנס למאגר, ומי שמתלבט יכול לבקש בכל עת למחוק את טביעת האצבע שלו.

"החלטנו לקחת גוף אוביקטיבי שאנחנו סומכים עליו וזה ראש מערך הסייבר, אמרתי לו שאם הוא ימצא טכנולוגיה שמאפשרת לשמר תמונה עשר שנים, להערכתי אנחנו נמחק את טביעות האצבע לחלוטין אבל כרגע אין טכנולוגיה כזו.

"אנחנו הולכים עכשיו להנפיק לכל אזרחי המדינה תעודה ביומטרית שתכלול גם טביעות פנים וגם טביעות אצבע. אם פה נפספס ונוציא תעודה לאדם שגונב זהות, בעצם איבדנו את הכל. האחריות שלנו מחייבת שנהיה סופר זהירים וננקוט בכל האמצעים כדי לוודא לא יהיו זהויות כפולות".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אני התנגדתי לחוק המאגר הביומטרי מהיום הראשון שהחוק הזה הגיע לכנסת, והתנגדתי לחוק הזה גם ברמה העקרונית וגם ברמה המעשית. ברמה העקרונית התנגדתי כי אני לא רוצה ואני חושב שכולנו לא רוצים לחיות בחברת האח הגדול, וחוק שבו נתוני הגוף של כל אחד ואחת מאתנו, האזרחים, נמצאים בידי השלטון, הוא חוק שמקדם אותנו צעד גדול, צעד משמעותי לחברת האח הגדול. התנגדתי לחוק הזה גם ברמה המעשית. התנגדתי ברמה המעשית קודם כל כי החוק הזה הוא מיותר כי אין שום צורך במאגר ביומטרי אם אנחנו רוצים תעודות חכמות. תעודות חכמות אפשר בהחלט לקיים ולייצר גם בלי מאגר ביומטרי".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "הציבור בישראל עדיין לא מבין על מה החוק הזה מדבר ואיך הוא ישפיע על החיים שלו, אבל בקרוב מאוד הוא יתעורר והוא יבין והוא יסתכל עליכם, חברי וחברות הכנסת מהקואליציה, עם אצבע מאשימה. כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל יצטרך בקרוב להחליף את התעודה, את תעודת הזהות שלו ואת הדרכון שלו בתעודה חכמה, בתעודה שמכילה טביעות אצבע וכמובן תמונה. והוא יצטרך להחליט אם הוא נותן או לא נותן אישור לשימור טביעות אצבע במאגר.

"בהתחלה רצו גם לחייב מתן טביעות אצבע, נכון שזה ירד בעקבות הלחץ הציבורי וגם הלחץ שלנו כאן בכנסת, אבל בסופו של דבר מי שלא ירצה לתת טביעות האצבע שלו יצטרך לחזור ללשכת האוכלוסין ולחדש את התעודה שלו כל חמש שנים. מי שכן יסכים, כל עשר. ממש תמריץ שלילי. רק תתנו הסכמה, רק תרשו לנו לשמור את טביעת האצבע שלכם ולא תצטרכו להגיע לכאן".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "רק עכשיו אנחנו מתחילים להבין שיש טענות מאוד כבדות משקל על כך שהבחירות בארצות-הברית, במירכאות נגנבו, בגלל פריצת סייבר לאותן תשדורות מייל של הדמוקרטים. רק עכשיו מתחילים להבין את זה. עכשיו באירופה, בהולנד, בגרמניה, בצרפת, שעומדים בפני בחירות, הם עומדים שם ובודקים. הם כבר זיהו ניסיונות פריצה למאגרי סייבר, הם כבר זיהו את זה, והם עכשיו מנסים למנוע את זה. אז כשאנחנו יודעים שהיום דליפה היא רק עניין של זמן, מה עושים? כלום.

"ואני שואלת את כל החברים שלי פה, אלה שהולכים להצביע היום על החוק הזה, אלה שהולכים היום להצביע עליו בעד כשהם נגד והשרים, כשיקרה חס חלילה האסון, וכשחס וחלילה אנחנו נראה איך המאגר הזה נפרץ, ומאגרים במדינת ישראל כבר נפרצו, מי יהיה השר שייתן את הדין על כך? מי יהיה אותו אחד שייתן את הדין על זה שהוא סיכן את ביטחון אזרחי מדינת ישראל?".

ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני): "זהו חוק המערטל את האדם מצנעתו. זהו חוק החושף אותו, את האדם, מענוותו, מהענווה שלו, בעל כורחו. אדם או אזרח במדינת ישראל לא יוכל לשמר את זכותו הפרטית לפרטיותו. זהו חוק הדורס ברגל גסה את צנעת הפרט. זהו חוק המפר זכות חוקתית של אחד מהחוקים הקונסטיטוציוניים הכי חשובים במדינת ישראל, כבוד האדם וחרותו.

"אין איש בבניין הזה ובאולם הזה שאינו חש אי-נוחות לנוכח החוק הביומטרי הידוע לשמצה שלכם. החוק הזה מבקש להעניק כוח בלתי מוגבל לרשויות החוק במדינה, תוך מעילה באמון האזרח שאין ביכולתו להתנגד לחוק הזה, לאיסוף המידע הרגיש הזה בצורה זו או אחרת".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "הסיבה שבכלל חוקקו את החוק הזה היא בגלל החשש שבן אדם יוציא זהות כפולה, אז נשאלת השאלה כמה הרכשות כפולות היו? בשנת 2014 היו 71 הרכשות כפולות, ב-2015 היו 80. ואני שואלת בשביל 80-70 או אלף הרכשות כפולות, זו סיבה לחוקק חוק שמסכן את כל האזרחים ויפגע בפרטיות שלנו? התשובה היא חד-משמעית לא ולא".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "אין מחלוקת בדבר השאלה האם צריך תעודות חכמות, אנחנו נמצאים העידן חדש וזה מתבקש. השאלה לגבי המאגר, שכן יש חשש שביום מן הימים זה עלול לצאת החוצה בצורה כזו או אחרת. אני השתכנעתי שהמצב בישראל, לעומת מאגרים אחרים שהמדינה מחזיקה ושם יש מערב פרוע, כאן המצב טוב. הסיכוי לא גבוה אבל כמובן שהוא עדיין קיים. אני אצביע בעד החוק אבל בלב לא שקט, ואני יודעת שיש לנו מהדורה שנייה עם אישור התקנות".

בקריאה שלישית תמכו בהצעה 39 והתנגדו 29.