עולי ברזיל נתקלים בקשיים ייחודיים

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דנה (יום ד', 8.3.17) לדון בנושא קליטת העולים מברזיל. ח"כ אברהם נגוסה, יו"ר הוועדה: "לפני כשנה קיימנו ישיבה בנושא קליטת עולי ברזיל ונחשפנו להיקפי העלייה מברזיל. עמדנו אז על קשיים הייחודיים לעלייה זו ולכן אנו מתכנסים שוב על-מנת לבחון את הנגשת המידע בשפתם. ידוע שמדינת ישראל מתקשה לאשר את המרת הרישיון למי שמגיע מברזיל בפרט ומדרום אמריקה בכלל. הבעיה נובעת מהסיבה שבברזיל לומדים רפואת שיניים 4 שנים ובארץ 5 שנים. אין ספק שהדבר מהווה חסם בפני עלייה ברזילאית. שמעתי בכנס שארגנו עולים מברזיל על בעיות שונות שקיימות לעולים ויוצרות אכזבה גדולה למרות שמדינת ישראל מעודדת עלייה ורוצה בה היא מערימה קשיים על אלו שעולים. יש 30 רופאים בברזיל שרוצים לעלות לישראל אך לא עולים עקב הקשיים בארץ".

יהודה שרף, מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות הסוכנות היהודית: "הבעיה העיקרית היא במקצועות הרישויי בכלל ובפרט מקצועות רפואת השיניים. צריך לבדוק לדעתי את רופא השיניים מברזיל על-פי תוצאה ולא על-פי שנות הלימודים שלו, כלומר לפי ניסיון מוכח. בשנת 2017 אנו צפויים לראות עלייה בכמות העולים מברזיל. קליטה זו בעיה של החברה במדינת ישראל ולא רק של משרד מסוים. הסוכנות היהודית אחראית על העלייה והקליטה הראשונית אבל כמדינה עלינו לעבוד בפן החברתי. כשהחברה הישראלית תאהב את העולים ותחבק אותם אנחנו נהיה במקום אחר".

עו"ד אושריה פריינוביץ תיארה מתוך ניסיונה מה הבעיה עם קבלת הרישיון של רופאי השיניים: "בברזיל הכשרת רופא שינים היא 4 שנים בהיקף של 4,800 שעות, בישראל הדרישה היא 5,500 שעות במהלך 5 שנים. יש לשים לב שבברזיל רופאי השיניים מבצעים התמחויות במהלך הלימודים וצוברים ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה קשה מאוד, ולכן הם נחשפים למקרי קיצון שאין בארץ. יש מקום לבחון לעומק את תוכנית הלימודים בברזיל לרפואת שיניים ולקבוע בקיוק מהן ההשלמות הנדרשות מעולים שמחזיקים במקצוע כי כרגע המענה היחיד שהם מקבלים ממשרד הבריאות הוא שהם אינם רופאי שיניים ללא כל דרישה להשתלמות שתשלים ותעניק להם את התעודה גם בישראל".

פליסיה מועלם חידדה את הבעיות שעומדות מול העולים מברזיל: "הבעיה הראשונה היא טרם העלייה לארץ, כשישנה בעיה במתן מידע לא נכון או חלקי על-ידי נציגת הסוכנות היהודית בברזיל". מועלם תיארה בעיות נוספות בכל הנוגע לתרגומים של מסמכים, ואילו מסמכים יש לתרגם מפורטוגזית לעברית אך טענה כי הבעיה העיקרית היא מכשול השפה. "גם כאשר מגיעים לקופת החולים והרופא מתקשר לקו שמטרתו לתרגם לחולה את כל הנעשה ולעזור לרופא להבין את הבעיה בצורה טובה לא ניתן לקבל מענה בפורטוגזית, חשוב לזכור שהשפה שלנו היא לא ספרדית, היא פורטוגזית. איך חולה שמגיע לבית חולים אמור לחתום על מסמכי הסכמה כאשר הוא אינו יודע כלל מה כתוב בהם מאחר שהם זמינים לו רק בעברית?".

מיכאל עבאדי, יושב-ראש בית ברזיל, הוסיף ואמר שהאוכלוסייה שעולה היום מברזיל לישראל היא אוכלוסייה איכותית יותר ולא רק גדולה יותר בהיקפים שלה. קיים טווח רחב של בעלי מקצוע שעולים לארץ והם חווים קושי מול הביורוקרטיה שלא מאפשרת להם לעבוד במקצוע שלהם.

טטיאנה ויטל שעלתה מברזיל סיפרה על קשייה במציאת עודה והמצב אליו הגיעה: "אני פיזוטרפיסטית במקצועי, עם ניסיון של 6 שנים וחצי בברזיל, לימדתי אנשים את המקצוע, עבדתי עם חולי לב וריאות וחולי אלצהיימר בברזיל ובארץ אני עובדת בניקיון וחווה השפלות מהמנהלת שלי- אחת הדרישות היא שאקשור לה את הנעליים". ויטל הציעה שפיזיותרפיסטים בעלי וותק של 5 שנים ומעלה יקבלו פטור מהמבחן הממשלתי על-מנת להקל על השתלבות במקצוע בארץ.

ד"ר סידני שפירא אורטופד ועולה חדש העלה גם את נושא שעות האולפן לרופאים וציין שמאחר שהאולפן מתקיים בשעות הבוקר ישנה בעיה כי הרופאים עובדים בשעות האלו. שושנה שהם, מדריכה חינוך מבוגרים מחוז ירושלים, משרד החינוך הסביר כי שעות האולפן למקצועות הרפואה ניתנות לשינויי אך תלויות בביקוש.

ד"ר נעמה נהיר מזור, סגנית מנהל לרישויי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות: "לגבי פטור ממבחן זה דורש תיקון חקיקה, אבל חשוב לדעת שכל המקצועות הפרה-רפואיים דורשים עמידה במבחנים ממשלתיים. יש פתרון לעבודה טרם ביצוע המבחן כעוזר לפיזוטרפיסת. העוזר אינו מנוע מביצוע כלל הפעולות שמבצע פיזוטרפיסט אך הוא מנוע מלהציג עצמו כפיזוטרפיסט. לגבי תרגום המבחנים לפורטוגזית- כיום המבחנים זמינים בשש שפות שונות ואין כל מניעה להוסיף פורטוגזית כשפה שביעית".

יו"ר הוועדה נגוסה סיכם את הדברים: "ממה שנחשפנו אליו היום ניתן להבין שיש כאן כישלון גדול של מערכת ממשלתית. מדובר בהתעללות לשמה בעולים חדשים שעזבו הכל ובאו לבנות את ביתם במדינת ישראל. לא ייתכן שאנחנו מכריזים על הרצון הגדול בעליה של יהודים מכל התפוצות אך לא מסייעים בקליטתם. לכן הוועדה קוראת לשר הבריאות, לשרת הקליטה, לשר החינוך ולסוכנות היהודית להתעשת ולבדוק את עצמם. קיימים כשלים רבים בהתנהלות שלנו כממשלה אל מול העלייה. בקרוב נקיים דיון נוסף אליו ידרשו להגיע מנכלי המשרדים על-מנת שנוכל לקבל את תמונת המצב הכוללת וכיצד אנו מצליחים להקל על קליטת העלייה בישראל".