חושף שחיתות תובע את המדינה

אלי ירושלמי, לשעבר רכז חקירה ובדיקה ברשות האוכלוסין וההגירה, תובע מהמדינה 1.2 מיליון שקל. ירושלמי אומר, שהוא הוכר כחושף שחיתות וקיבל צו הגנה קבוע ממבקר המדינה.

לדברי ירושלמי, במהלך עבודתו הוא דיווח לממונים עליו ולמבקר המדינה על עבירות פליליות ומעשי שחיתות והתנהגות בלתי תקינה במקום עבודתו מצד עובדים, כגון זיוף דוחות, הגשת תלונות שווא במשטרה, מעצר לא חוקי, מעשי אלימות כנגד חשודים בשהות לא חוקית במדינה, זיוף צו שופט, כניסה למגורים ללא צו כניסה ועוד.

לטענתו, במקום להגן עליו - הוא היה נתון למסכת התנכלויות ממושכת שכללו תלונות כוזבות, הגשת מכתבי תלונה לתיקו האישי, כניסה ללא אישור לנתוניו במערכת מרשם התושבים, בירור פרטים על בני משפחתו ואיומים, ובסופו של דבר הוא פוטר. בתביעה שהגיש לבית הדין האיזורי לעבודה הוא מוסיף, שנציבות שירות המדינה לא מצאה לו מקום עבודה חלופי, וכך הוא מצא עצמו מחוץ לשירות עם פיצוי כספי בלתי מספק.

לדברי התובע, מאז פיטוריו הוא אינו מצליח למצוא עבודה, בשל הסטיגמה הקיימת לגבי חושף שחיתות בשוק העבודה. כעת הוא תובע
הפרשי שכר המגיעים לו בהתאם לקביעת מבקר המדינה, ופיצויים בהתאם לחוק הגנה על עובדים ובגין עוגמת נפש שנגרמה לו. עוד מתבקש בית הדין להורות על השבתו לעבודה בשירות המדינה בתפקיד ובתנאים מתאימים.

התובע מציין, באמצעות עוה"ד ערן גולן וצליל פס-חי, כי זהותו נחשפה בעקבות מכתב תשובה ממשרד מבקר המדינה שנשלח בטעות למקום עבודתו ולא לביתו, אף שביקש במפורש בפנייתו אל משרד המבקר שלא לחשוף את זהותו בפני העובדים והממונים עליו. טרם הוגש כתב הגנה.