חרף קשיים שהערים משרד האוצר והתנגדות מוצהרת של אגף התקציבים, אישרה (יום ד', 15.11.17) ועדת הכספים של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שתכליתה להגביר את המסחר בבורסה בתל אביב ע"י עידוד חברות ציבוריות להנפיק בה במקום לבחור בבורסות זרות בחו"ל.

את הצעת החוק הפרטית יזמו שלושה מחברי ועדת הכספים, יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) וח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) ושמטרתה, להביא להגדלת היקפי המסחר בבורסה, שבשנים האחרונות הגיעו לשפל.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "הצעת החוק הזו יש בה כדי להגביר את הפעילות בבורסה ולהגדיל את היקפי המסחר בה. הכרה בהוצאות הנפקה לצרכי מס תעודד חברות ציבוריות להנפיק דווקא בבורסה בתל אביב. הגדלת מחזורי המסחר בבורסה יניבו אפיק נוסף לגיוס הון במשק. הדבר ייטיב מאוד עם המגזר העסקי שמשווע לאשראי והעיקר, יעודד את החברות הציבוריות הישראליות להישאר בארץ ולא להנפיק בחו"ל".

גפני פתח את הדיון בנושא ואמר ש"במסגרת ההידברות עם משרד האוצר, הוא נתבקש לקבוע בגוף הצעת החוק, שמדובר בהוראת שעה לשלוש שנים, על-מנת לאפשר לשר האוצר לבטל אותה אם ייראה שכך נכון". גפני אמר שלטובת העניין הוא וחברי הכנסת שיזמו את ההצעה נעתרו לבקשה.

נציג אגף התקציבים באוצר, איציק דניאל, הביע התנגדות לחוק ואמר: "הערכת העלות של הצעת החוק היא אבדן הכנסות של 80 מיליון שקלים בשנה, מאובדן עלויות הנפקה. מדובר בהצעת החוק שהיא פרטית והממשלה מתנגדת. כל הצעה שהממשלה תומכת בה אמורה לקבל מקור תקציבי וכאן לא הוצע מקור תקציבי. בנוסח הנוכחי אנחנו מתנגדים להצעת החוק. זו הצעת חוק תקציבית".

דבריו של דניאל עוררו תרעומת בקרב חברי הכנסת, במיוחד מצדו של יו"ר הוועדה, ח"כ גפני: "הם מאיימים עליי בכך שאומרים שאם לא אביא 50 חתימות של חברי כנסת בעד הצעת החוק, היא לא תעבור" ואז פנה לאנשי האוצר: "אתם כתבתם בדברי ההסבר לחוק שהעלות כאן זניחה ועכשיו אתם מדברים על 80 מיליון שקלים. ישבנו על זה עם רשות ניירות ערך שתומכת בחוק וגם אתם הבעתם הסכמה בדיון הקודם לאחר שאנחנו הסכמנו לקבל את העיקרון של הוראת שעה".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) לאנשי האוצר: "אם אתם מעוניינים להחיות את הבורסה והדבר מוסכם גם על יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, אם אתם באמת מעוניינים בכך, אזי צריך אומץ. אם לא תסכימו להוריד את מיסוי הבורסה לעשרה אחוזים או אפילו לחמישה אחוזים לפחות בהוראת שעה, בחיים לא תצליחו להחיות אותה. ברגע ששטייניץ הפיל מיסוי של 25 אחוזים על הרווחים בבורסה הוא הסיט מיד את הציבור למקומות אחרים, בין השאר לנדל"ן. צריך אומץ להוריד את המס שהציבור ישלם על הבורסה לחמישה אחוזים, עשרה אחוזים. הכסף הולך לאפיקים אחרים והבורסה לא מצליחה להתניע פה עסקים כפי שהיה צריך להיות. הבורסה לא מוציאה שקל. אז לפחות תאפשרו להכיר בהוצאות הנפקה".

נציגי הלשכה המשפטית באוצר השיבו, כי "אכן מדובר בהצעת חוק תקציבית שמחייבת תמיכת 50 חברי כנסת על-פי חוק יסודות התקציב ועל-פי חוק הנומרטור, שמחייב שכל חריגה מהתכנון התקציבי, כל הוצאה חדשה מחייבת מציאת מקור תקציבי שיממן אותה, וכאן אין מקור תקציבי להוצאה".

חבר ועדה חדש בוועדת הכספים, ח"כ מוסי רז (מר"צ) הביע עמדה יוצאת דופן בנושא ואמר: "ככלל אני מתנגד להורדת המס על רווחי הון, אני לא רואה איזה אינטרס יש לציבור הישראלי לאפשר את זה. וגם במקרה הזה של הבקשה להכיר בהוצאות הנפקה, אני לא רואה איזו תועלת יפיק מכך הציבור, בכך שהוא צריך לממן את זה באמצעות אובדן הכנסות למדינה". גפני השיב לח"כ רז: "אתה מכניס פה אידיאולוגיה וזה לא העניין כאן. אין כאן בהצעת החוק הספציפית ניסיון להוריד את המס על רווחי הון, אלא רק הכרה בהוצאות לצרכי מס. יש כאן עניין שהוא בהחלט אינטרס ציבורי למנוע יציאת חברות ציבוריות מישראל לחו"ל לטובת כלל המשק".

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו: "צר לי שאגף התקציבים עושה שימוש במספרים לא בדוקים. זה לא 80 מיליון שקלים. מעבר לכך, התועלת שהמהלך יביא, לא רק תקטין את הכנסות המדינה, אלא דווקא תגדיל אותן. זה ניתוח סטטי עלוב של האוצר. הוצאת הנפקה היא הוצאה בדיוק כמו כל דבר אחר. כיום יש גם 25 אחוזים מס חברות, גם מס הכנסה וגם עלות הנפקה, שהיא הוצאה לכל דבר ועניין ומצטרפת לכלל העלויות בגין מיסים. דיברתי עם מנהל רשות המיסים משה אשר בעניין והתברר שאין באמת סיבה אמיתית שלא מכירים בהוצאות הנפקה. מס הכנסה הסכים איתי לתיקון הזה. ההסכמה היא להוראת שעה לשלוש שנים לבחינה, אבל כאן אגף תקציבים מביע התנגדות גורפת. אי-ההכרה בהוצאות הנפקה זו רק טעות שנגררת מהעבר, מס הכנסה מסכימים. מלכתחילה היה צריך להכיר בהוצאות האלה בדיוק כמו כל הכרה בהוצאות אחרות. מס הכנסה הודה שיש להכיר בהוצאות האלה. אם לא נעודד הנפקות בישראל, חברות רבות הולכות להנפיק בחו"ל, בנאסד"ק וכד'. סבלנו שנים מחוסר הנפקות והגיע הזמן לעשות מעשה".

היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, עו"ד אמיר וסרמן: "החשיבות של עידוד הנפקות בבורסה שזה מה שההצעה נועדה לעשות, רבה מאוד. מעודדים את הציבור להשתתף בהצלחה של חברות ציבוריות, עידוד מימון אפיק נוסף לעסקים בישראל וזה גם תורם לשקיפות של החברות הציבוריות. גיוסי ההון באמצעות הבורסה פחתו מאוד בשנים האחרונות, למרות כל המאמצים להקל על השוק. חלק ניכר מההנפקות שכן היו כאן, אלו הן הנפקות חוזרות".

ראש תחום פיתוח עסקי בבורסה, נתנאל עודד: "ממוצע ההנפקות מזה הרבה שנים הוא נמוך מאוד. אנחנו חושבים שהצעת החוק תביא עוד חברות והכנסות המדינה מהון דווקא יעלו, גם בגלל מיסוי רווחי הון ומיסויים אחרים".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, הפסיק את הדיון למספר דקות לצורך קיום התייעצות של נציגי האוצר, אך גם לאחריה לא חל שינוי בעמדתם נגד הצעת החוק. גפני הודיע, כי "בכוונתו לגייס חתימות של 50 חברי כנסת ולקדם את הצעת החוק" והוסיף: "אמנם זה לא חוק שאצלי הוא ייהרג ואל יעבור. אנחנו לא בעניין אידיאולוגי כאן. אבל התברר פה בדיונים רבים שהבורסה קורסת ואין חולק על-כך. התגלגל העניין שצריך לתת לחברות הציבוריות ניכוי הוצאות הנפקה על-מנת שלא ייפנו לחו"ל. אנחנו מקווים שהצעד הזה יועיל במשהו. חברות שהתווספו זה רק בגלל הפחתת רגולציה שאנחנו קידמנו כאן בוועדת הכספים חד עם רשות ניירות ערך. אז בתחילה אמרו שיש בעיה עם הנומרטור ולכן הצעת החוק לא יכולה להיות קבועה, אלא לשלוש שנים והסכמתי, כי זו הצעת חוק מקלה אז הסכמתי לשלוש שנים, שבפרק זמן זה נדע אם באמת המהלך הועיל או שלא. ואז גם תהיה אפשרות לשר האוצר לבטל את החוק אחרי שלוש שנים. לאחר מכן באו עם הצעה חדשה שהסכימו לפרוס לשלוש שנים והיה עוד תנאי רק על הנפקה ראשונה. לא הסכמתי והתחלתי לכעוס, כי יכולתי להעביר והזיגזג הזה לא מתאים לחברי הוועדה. אתמול התקשר אליי שאול מרידור ואמר שמתנגדים אפילו עם פריסה לשלוש שנים ואמר שמוכנים לקדם את זה במסגרת תקציב 2019. שבעתי הבטחות של האוצר, כולל של הבכירים ביותר. אני יודע שלא נוכל לאשר את זה בהמשך, כי יש מגמה לא להרבות בהוצאות. אז יש 20 מיליארד שקלים עודפי תקציב אבל יש גם תוכניות של שר האוצר כמו נטו משפחה. כאן מדובר בסה"כ באובדן זניח של הכנסות ויש אפילו מחלוקת על הסכום. אני מבקש לעמוד בסיכום - שאנחנו מעבירים את החוק הזה בהוראת שעה לשלוש שנים. לא נרחיב להוראת קבע, אי-אפשר לעבוד עליי עם תקציב 2019, אי-אפשר לעבוד עליי. התחייבו גם על סיוע למפעל ערבה מיינס שבסוף עוד יעבור לירדן וגם לגבי קק"ל רצו שנקדם חקיקה ועשינו זאת ואז הגיעו להסכמות מאחורי גבה של ועדת הכספים. זאת למרות שאפילו האופוזיציה התגייסה ותמכה בחוק".

לבסוף, סיכם גפני ואמר לנציגי האוצר ולמנהל רשות המיסים שהגיע לדיון: "אתם קורעים את היחסים עם ועדת הכספים. ההתנגדות הזאת לחוק הזה לא מוצדקת, מה שגם שהסכמנו לכל ההתניות שלכם לחוק. בכוונתי לקדם את ההצעה". הצטרף לדבריו, יוזם נוסף של הצעת החוק, ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) שאמר: "אנחנו נשיג 50 חתימות על-מנת לקדם את החוק". הוועדה אישרה כאמור את החוק לקריאה שנייה ושלישית.