חוק הלאום: התנגדות לסעיף "העליונות הפרשנית" <br>

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט קיימה (יום ב', 11.12.17) דיון נוסף בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, להכנתה לקריאה ראשונה.

הדיון התמקד בסעיפי הפתיחה של הצעת החוק בהם מוצע לקבוע את עקרונות היסוד של החוק בסעיף 1 - אופיה כמדינת הלאום של העם היהודי בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית. הסעיף קובע כי "האמור בחוק-יסוד זה או בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה". היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי הסביר כי ניתן לראותו כ"מבוא" לכלל חוקי מדינת ישראל, המבקש להגדיר את עקרונות היסוד של המדינה תוך הענקת עליונות פרשנית לעקרונות אלה על פני כל דבר חקיקה אחר, לרבות חוקי היסוד האחרים.

עו"ד בליי הדגיש כי "מכיוון שהסעיף עוסק רק באופיה הלאומי של המדינה בלא התייחסות לאופיה הדמוקרטי או למעמד זכויות האדם בתוכה, משמעות הסעיף בנוסחו זה היא לכאורה מתן עדיפות להיבט היהודי-פרטיקולרי באופיה של המדינה על פני הערכים הדמוקרטיים וזכויות האדם. מתן עדיפות מסוג זה אינו עולה בקנה אחד עם דברי ההסבר, ועם הצהרות היוזמים, כי מטרת חוק היסוד ליצור 'שוויון מעמד' ביניהם. אם הוועדה תבקש להותיר את הסעיף אך לשמר את 'שוויון המעמד' בין ערכים לאומיים לערכים דמוקרטיים, יש מקום לכלול בו התייחסות גם לערכים דמוקרטיים ולזכויות אדם לצד ההתייחסות לאופיה כמדינה יהודית. זאת בדומה למקובל בחוקות של מדינות לאום אחרות. לחלופין, יכולה הוועדה לוותר על סעיף העליונות, ולייחד את חוק היסוד החדש רק להדגשת המאפיינים הכרוכים באופיה הלאומי של המדינה, ואזי פוחת הצורך להתייחס בסעיף 1 גם להיבטים הדמוקרטיים באופיה של המדינה. לזכויות הלאומיות יכולה להיות השלכה על זכויות הפרט ואי-אפשר לחמוק מכך שברגע שנוצרת הירארכיה אפשר לפרש זאת בכל מיני צורות. זה יכול להשאיר פתח לאפליה שהוועדה לא רוצה בה".

יו"ר הוועדה ח"כ אמיר אוחנה: "עד עכשיו המדינה נוקטת קו ברור שאין סתירה בין יהודית לדמוקרטית. השאלה האם אין חשש שקביעת סעיף העליונות תפגע בקבוצות המיעוט". הוא הציע לבחון אפשרות לכלול את המונח יהודית ודמוקרטית בסעיף 1 הנהנה מעליונות, או לקבוע את הוראת העליונות על כל חוק היסוד לרבות סעיף 2 שיש בו התייחסות ליהודית ודמוקרטית ולהכרזת העצמאות.

ח"כ אבי דיכטר (הליכוד): "הסוגיה הזו אינה עניין סמנטי. הנוסח של סעיף 1 שהוא ליבת החוק, עוסק בזכויות הקולקטיב של העם היהודי מול מיעוטים אחרים, כשאתה שואל עצמך למה הרשימה המשותפת כ"כ מתנגדת, זו סיבה מספיקה כדי לקבע את חשיבות ההכרה. אי-הצבעה על החוק הזה לקריאה ראשונה יתקע הרבה חוקים חשובים, אני לא אומר זאת כאיום".

ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "מטרת החוק היא לומר שבכל אותם דברים הקשורים לחלקים האזרחיים יש שוויון מלא לכולם ובכל מה שקשור לסעיפי הלאום היהודי יש עליונות. חסר סעיף שוויון ואני מוכן להוסיף שיש שוויון מלא לכולם בזכויות האזרחיות חברתיות אבל אם לא תהיה עדיפות ללאום בית המשפט יפסוק כמעט תמיד לטובת השוויון גם בנושאים לאומיים. כשמושמעת התקווה זה לא פוגע בשופט העליון? גם אם יש פגיעה ניתן להצדיקה בשל הזכויות העודפות ללאום".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "צריך לחשוב על תיקון שם החוק ל"מדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי". אין מחלוקת על כך שהגענו לכאן כדי להקים מדינה ליהודים אך היא הוקמה במידה רבה מתפיסה לאומית בעלת אופי מסוים. לא ייתכן שהחוק בעל חשיבות אדירה יחוקק בגלל פאניקה מבית המשפט. כאילו חייבים לעשות מהפכת נגד. אם אנחנו חושבים שבית המשפט עושה הפיכה יש לטפל בכך בדרכים שונות ולא בצורה הזו. אפשר להתווכח על האקטיביזם בנושא זכויות האזרח אבל לומר שהוא מקפיד לפסוק בסוגיות שבות כאילו אינו מכיר בעליונות הלאום היהודי זה ניתוח שגוי של הפסיקות. מדינה יהודית זה גם דת וזה לא אומר שאנחנו רוצים מדינת הלכה".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "בית המשפט חייב לפסוק על-פי החוקים, ואם נשאיר כך את הנוסח השופטים יבינו שהכנסת שדנה בכך ברצינות מוותרת על האלמנט הדמוקרטי ומנמיכה אותו. זה החשש הגדול. האלמנטים במגילת העצמאות מבהירים שהמדינה יהודית דמוקרטית והחוק גורם למדינה לסטות מהדרך בה הלכה 70 שנה למסילה צדדית שתביא אותנו לכך שהמדינה תשכח את המהות הדמוקרטית. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי וזה מגיע לנו אבל באותה נשימה למיעוט הערבי חייבות להיות כל הזכויות כחלק ממדינה דמוקרטית".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "יש חשיבות שהחוק יעבור בהסכמה רחבה ככל שניתן ולא ברוב דחוק. גם במגילת העצמאות בן-גוריון נאבק לכלול את כולם תחת אותה מטריה, שכולם יחתמו. למה לא לתת עליונות משפטית למדינת לאום ולשמר את מה מגילת העצמאות אומרת. אני לא חי בשלום עם הפגיעה באב השכול ה דרוזי שבא לוועדה, ועם הפגיעה בציבור שמקבל את מדינת הלאום ומשרת בצבא ובשירות אזרחי. צריך לשמור גם על זכויותיהם ולכן אני מציע שייכתב שמדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי ותקיים שוויון זכויות לאזרחיה כפי שנכתב במגילת העצמאות. ציבור גדול יחיה עם זה בשלום".

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "אין ואקום בחקיקה חוקתית וברגע שאתה מייחד מעמד בלעדי לקבוצה מסוימת ולא מתייחס לשנייה, אתה שם אותנו במעמד נחות כאזרחים. אי-אפשר אחרי סעיף כזה לטעון שישראל מקיימת אזרחות שווה. החוק אומר דבר והיפוכו, מחד מפנה להכרזת המדינה שם יש אזרחות מלאה ושוויונית אך זה לא מתיישב עם שאר החוק שמדבר על עליונות ועל הירארכיה במעמד האזרחים. החוק לא יוצר אפליה אלא מחזק אותה, זו נסיגה מהאיזון שהיה גם בעובדה שההסדרים המפלים היו בחקיקה רגילה וכעת בחו"י וכן פגיעה במעמד השפה הערבית ותוספת המשפט העברי. אני מציע לקבוע את הגבולות לפי ה-5.6.67, להגן על ערכי ישראל כדמוקרטית ורב אזרחית המקיימת שוויון גמור בין אזרחיה. מדינה דמוקרטית ושוויונית ברוח עקרונות ההכרזה הבינ"ל על זכויות האדם או מגילת האום, כך שהמקורות יהיו אוניברסליים. במקום בית לעם היהודי- מדינה משותפת ליהודים וערבים. יש לי חלום דמוקרטי הסותר את החלום הלאומני".


ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני): "אני בעד שישראל תהיה מדינת הלאום של העם היהודי אבל המטרה בחוק היסוד הזה היא לא רק לקבע את המוסכם אלא לגמד את תפיסת הזכויות כפי שפורשה ב-92'. האם אמורה להיות עכשיו מדינת הלאום על כל חלקי הארץ הזו או על גבולות חלקיים? זה ויכוח עצום ואסור לנו לכבול את ידינו. יש כאן דברים שבחוסר תשומת לב או בתשומת לב מדויקת נועדו להוביל אותנו למקום מסוים שיש בו גם פן דתי לכיוון של מדינת לאום או מדינת הלכה. ח"כ דיכטר לא מבין את זה ומחתים אחרים כי זה נשמע סבבה "מדינת הלאום היהודי". אם אתם רוצים לעשות משהו מאוזן, כמעט כולנו נהיה אתכם ובוודאי המחנה הציוני אבל לא כשהמטרה היא להכפיף הכל לתפישה לאומנית דתית".

עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים: "אם יתקבל הסעיף עלולה להתקבל הטענה שהחוק לא מוביל לשוויון מעמד בין האופי היהודי לדמוקרטי אלא שהעניק עדיפות ליהודי לכל רוחב הגזרה בלי הקשר מסוים, בעוד חוקי היסוד שחוקקה הכנסת אימצו את העקרונות זה לצד זה כבמגילת העצמאות. המבנה החוקתי ייפגע מהוספת סעיף פוגעני שכזה ועל כן עמדת היועמ"ש לממשלה היא שאין לכלול סעיף זה. כל אותם היבטים קונקרטיים כמו השבות, אמורים להיות מעוגנים בחו"י והכנסת אמורה לזהות מהן אותן סוגיות מטרידות שראוי לומר בהן שהלאום גובר. זה מספיק חשוב כדי למנוע ספק כלשהו. אמירה גורפת שכל זכויות האדם לעולם יהיו כפופות לאופי היהודי של המדינה היא בעייתית".

עו"ד אריאל בולשטיין מהפורום המשפטי למען ישראל: "אנחנו לא חוששים מפגיעה בזכויות הפרט ואם בית המשפט כבר היום מפרש זכויות יתר לעם היהודי, אין לחשוש מכך כי החוק סה"כ יקבע את המצב הקיים".

פרופ' אלכס יעקובסון: "אם הנוסח יתקבל זו תהיה הודאה שיש סתירה בין היהודיות של המדינה לבין הדמוקרטיה וזכויות האדם. בית המשפט העליון הוא היחיד בעולם שלא יקבל את הפרשנות הזו כי הוא יאמר שנכון שהמדינה היהודית היא מעל לכל והכל מתפרש לאור זאת אבל ההלכה הפסוקה ל"מדינה יהודית" תימשך כמו עד עכשיו כיהודית-דמוקרטית".

פרופ' ידידיה שטרן סגן נשיא המכון לדמוקרטיה: "הלאומיות שלי לא סותרת ערכים דמוקרטיים ויש לכך פתרונות באמנות בינ"ל. אם ניצור הירארכיה כזו תישאל השאלה איך יחולקו מוצרים ציבוריים במרחב-האם גם הם יחולקו בהירארכיה? אני לא מציע ליצור מקסם שווא. היעדר השוויון מהחקיקה הישראלית לא סביר בעליל. התשובה למה להכליל את השוויון עכשיו היא דווקא בגלל שאנחנו נותנים העדפה ברמה הלאומית ללאום היהודי. דווקא בחוק הלאום שיוצר קושי עבור הציבור הערבי אנחנו צריכים לייצר אמירה שמחבקת את המיעוט הערבי הדרוזי ומיעוטים אחרים בתוכה, שמכירה במעמדם".

ד"ר אביעד בקשי מפורום קוהלת: "הסעיף אינו המצאה חדשה אלא חלק מהדין הקיים. במשך השנים חלה שחיקה כמו בבג"ץ. המסתננים ואיחוד המשפחות בהם בית המשפט שם על המאזניים את זכויות הפרט והרכיב של מדינת לאום לא הושם. שני עקרונות היסוד הם עקרונות על המקרינים זה על זה. זכויות הפרט כבר מעוגנות וכף המאזניים השנייה חסרה את הרכיב הלאומי. ישראל סובלת משפטיזיציה יתרה והכל שפיט. אני לא רגוע ביחס לפסיקת בית המשפט ב-20 השנים האחרונות ולכן יש להדגיש שייתן את אותו משקל שהוא נותן לכבוד האדם וחירותו".

עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ולדמוקרטיה: קל מאוד להגיד שוויון אך הוא מושג ריק במובן של יחס שווה לשווים כי השאלה אם יש מולנו שווים. לעניין שבות, יהודי שווה לאיננו יהודי? זו לא שאלה תיאורטית על זכותו לכבוד אלא לעניין הזכות לעלייה. השאלה אינה אם יהודי שווה לערבי אלא מה השיקול הרלוונטי לסוגיה מסוימת. ביחס לזהות המדינה אין שוויון בין יהודי לערבי. לכן אסור להשאיר שוויון אמורפי שהריק שלו יושלם במקרה זה על-ידי בית המשפט".

עו"ד צבי האוזר: "אני לא חושב שהכנסת צריכה להסתפק בהגדרה של הצהרת בלפור כי כל השנים הייתה עננה על משמעות המושג "בית לאומי". צריכה להיות אמירה חד ערכית שהיא מדינתו הריבונית של העם היהודי, בה הוא מממש את זכותו הטבעית וההיסטורית להגדרה עצמית, כפי שנכתב בהכרזה. יש פה דיון מתחת לפני השטח וצריך לייצר הסדרים גם למה שנסתר- האם המדינה יכולה להכיל בתוכה זכות הגדרה עצמית לעם אחר חוץ מהיהודי ואם לא- ראוי שייאמר בגלוי שהזכות הלאומית מוקנית רק לעם היהודי. זו הגדרה מהחשובות. סעיף עליונות הפרשנות מתייחס רק לסעיף 1. אין ספק שהוא דן בזכויות לאומיות והדבר אינו פוגע בשערה משערות ראשו של חו"י כבוד האדם וחירותו".