המשטרה תחקור היבטי משמעת של אלימות

המשטרה תחקור היבטים משמעתיים שעולים מתוך תלונות על שימוש בכוח בידי שוטרים, שנסגרו ללא חקירה במחלקה לחקירות שוטרים - החליט (יום ה', 1.2.18) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

כיום, מח"ש מופקדת על חקירה והגשת כתבי אישום בכל העבירות הפליליות הנוגעות לשוטרים, למעט מספר חריגים. במסגרת זו, מח"ש מופקדת על חקירת עבירה של שימוש בכוח והיא בעלת הסמכות להחליט על העמדה לדין לגביה, הן בהיבט הפלילי והן בהיבט המשמעתי. המשטרה מבצעת את החלטות מח"ש בעניין זה והיא זו שמעמידה לדין משמעתי את השוטרים. יתר עבירות המשמעת מטופלות ע"י המשטרה גם במישור קבלת ההחלטות.

ההחלטה הנוכחית של מנדלבליט היא אימוץ של המלצת הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. ההמלצה באה לאחר שהתברר שבמצב הקיים, קורה לא אחת שתיקים מסוג זה אינם מועברים לטיפול המשטרה, כך שסגירת התיק במח"ש מסיימת את הטיפול באירוע והתיק נגנז. המשנה ליועץ המשפטי, אבי ליכט, השיג הסכמה בין המשטרה, מח"ש, הפרקליטות ומחלקת ייעוץ וחקיקה, לפיה תיקי האלימות שנסגרו יועברו למשטרה לצורך בחינה משמעתית ומערכתית.

משרד המשפטים מסר, כי לבחינה זו יועברו תיקים שבהם התלונה היא על שימוש מינורי בכוח, או שימוש בכוח שלא חרג במידה רבה ממידת הכוח שנדרשה בנסיבות העניין; התיק נסגר במח"ש ללא חקירה או בדיקה מקדימה; וההחלטה שלא לפתוח בחקירה היא בנימוק של העדר עניין לציבור. על-פי נתוני מח"ש, מדובר ב-180 תיקים בשנה.

כן יועברו למשטרה כל התיקים בהם בוצעה חקירה או בדיקה מקדימה במח"ש, אך הוחלט לסגור את התיק מכל עילה שהיא מבלי להעמיד את החשוד לדין פלילי או משמעתי. זאת, על-מנת שמשטרה תוכל לקיים בחינה מערכתית-מינהלית-פיקודית לשם הסקת מסקנות, הפקת לקחים וגיבוש תובנות. לדוגמא: האם תופעות מסוימות מאפיינות שוטר, תחנה, מרחב או מחוז מסוים. אם במהלך הבדיקה המשטרתית יעלו