עובד מדינה שזומן לעדות בהליך אזרחי המתנהל נגד המדינה, לא יהיה רשאי להיפגש עם עורך דינו של הצד השני בלא אישורם של היועץ המשפטי במשרד הרלוונטי ופרקליט המחוז. כך קובע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בהנחיה שהוגשה לבג"ץ (יום ד', 28.3.18).

בג"ץ דן בעתירה של תנועת אומ"ץ, שהוגשה בעקבות התערבותן של שלוש פרקליטות בכירות בתצהירו של מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, בתביעתה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק נגד המדינה. נציבת הביקורת דאז, הילה גרסטל, קבעה שההתערבות הייתה פסולה. אולם היועץ המשפטי הקודם, יהודה וינשטיין, וגם מנדלבליט קבעו שאין מקום לנקוט הליכים נגד המעורבות, באומרם שפעלו כשורה.

בהנחייתו של מנדלבליט נאמר: "אם הוזמן עובד מדינה למסור עדות שלא מטעם המדינה בקשר למילוי תפקידו, בהליך שהמדינה צד לו, עליו לעדכן את היועץ המשפטי במשרדו. על היועץ המשפטי לעדכן את פרקליט המחוז האזרחי שבתחום אזור השיפוט שלו מתנהל ההליך הרלוונטי, על-מנת לשקול אם יש צורך בזימון אותו עובד כעד מטעם המדינה, והאם יש צורך בהגשת בקשה לביטול הזימון לעדות, או הגשת כל בקשה אחרת לבית המשפט.

"עובד מדינה שהוזמן למסור עדות כאמור לעיל, לא יבוא במגע עם עורך דין שאינו נציג המדינה ולא ימסור לו כל תצהיר או מידע, אלא באישור היועץ המשפטי במשרד שיתאם זאת עם פרקליט המחוז הרלוונטי. במקרה שכזה, אם עומד מייצג המדינה להזמין את העובד כעד מטעם המדינה, יהיה רשאי להיפגש עם העד, ויעדכן את בא-כוח הצד שכנגד בדבר כוונתו להעיד את העד ולהיפגש איתו".

משמעות הדבר היא, שמנדלבליט מכשיר פעולות העלולות להגיע עד כדי שיבוש הליכים. קשה להבין מדוע סבור מנדלבליט שהמדינה רשאית לנסות לטרפד עדות נגדה על-ידי זימון אותו עובד מדינה כעד מטעמה, או אפילו לנסות ולמנוע את העדות נגדה. כמו-כן, לא ברור כיצד ניתן לאסור על אדם המזומן לעדות להיפגש עם בא-כוחו של מי שמזמן אותו, וכיצד יכול הצד הנתבע להטיל מגבלות על עד שזומן בידי הצד שכנגד.

הנחייתו של מנדלבליט עוסקת גם במקרה בו המדינה היא המזמנת עובד מדינה לעדות מטעמה. הוא קובע, כי מייצג המדינה הוא שיכתוב את תצהירו של העד "לאחר קבלת פרטי העניין בשיתוף עם המצהיר ובליווי הייעוץ המשפטי של המשרד הממשלתי. לפיכך, לא ייחתם תצהיר אלא לאחר שנוסחו אושר, הן על-ידי המצהיר והן על-ידי מייצג המדינה". עוד נקבע, כי הפגישות בין העדים למייצגים יתקיימו דווקא במשרדי הפרקליטות, ולא במשרדיהם של העדים. מייצג המדינה הוא שיקבע אלו נושאים צריכים לעלות בתצהיר.

מנדלבליט מוסיף: "על העמדה המובאת בהליך לייצג בצורה המיטבית את עמדת הרשות השלטונית הרלוונטית והאינטרס הציבורי. בתוך כך, ייצוג המדינה ייעשה תוך בחינת השלכות הרוחב של העמדה ועמדת המדינה אינה נבחנת אך ורק בראייה צרה של ההליך הבודד".