בית המשפט העליון ממשיך לצמצם את החילוטים הזמניים בתיקים בהם נטען לביצוע עבירות של הלבנת הון. השופט יצחק עמית קובע לראשונה (יום ג', 17.4.18), כי לא ניתן לחלט רכוש כאשר המזימה נכשלה ופירות העבירה לא הגיעו לידי הנאשמים.

לאחרונה קבעה השופטת ענת ברון, כי גובהו של חילוט זמני צריך להתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, ולא להיות באופן אוטומטי בכל היקף העבירה הנטענת (ראו קישור משמאל). לאחר שברון צמצמה את היקף החילוט, מצמצם כעת עמית את המקרים בהם ניתן לנקוט בצעד זה.

עמית מנתח בהרחבה את סמכות החילוט לפי החוק לאיסור הלבנת הון. הוא אומר, כי מדובר בבחינה משולשת: האם בוצעה עבירה המהווה עבירת מקור לפי חוק זה (למשל: סחר בסמים או עבירת מס), האם בוצעה עבירה של הלבנת הון (הסוואת מקורו של הרכוש או ביצוע פעולת ברכוש אסור) והאם ניתן לחלט את הרכוש בו מדובר. עוד אומר עמית, כי על בית המשפט לבחון האם החילוט משיג את המטרות העומדות בבסיסו (הרתעה, הוצאת בלעו של העבריין מפיו, צמצום עבירות עתידיות, פגיעה במימון של פעילות עבריינית וענישה). כאשר מדובר בחילוט זמני, יש גם לאזן תכליות אלו מול חזקת החפות והפגיעה בזכויות של הנאשם או של צדדים שלישיים.

לתוך כל אלו נכנסת השאלה, האם עבירת המקור ועבירת ההלבנה בוצעו בצורה מושלמת, או שמדובר היה רק בניסיון לעבור אותן. האבחנה שעושה עמית היא זו:

• אם גם עבירת המקור וגם הלבנת הון עלו יפה - ברור שניתן לחלט את הרכוש.

• אם עבירת המקור הושלמה אך הניסיון להלבין הון נכשל - ניתן לחלט את הרכוש.

• אם נעשה רק ניסיון לבצע עבירת מקור, בעוד הלבנת ההון הושלמה (ברכוש ששימש לביצוע עבירת המקור) - ניתן לחלט את הציוד אבל לא רכוש בשווי פירות העבירה, שלא הגיעו לידי הנאשמים.

• אם הן עבירת המקור והן הלבנת ההון נותרו בגדר נסיונות שלא עלו יפה - אפשר לחלט את הרכוש ששימש לביצוע עבירת המקור.

עמית קיבל את ערעורם של בנימין ברהמי, גורדון כהן וג'ורנו בן-פילים, המואשמים בניסיון להונות חברות אירופיות ב-17 מיליון שקל ובהלבנת הון באותו סכום. אין מחלוקת שהכסף לא הגיע לידיהם, אם משום שהחברות לא נפלו בפח ואם משום שהכספים הוקפאו בדרך או הוחזרו. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט עמי קובו) נענה לבקשת המדינה והורה על חילוט רכוש של השלושה.

עמית קובע, כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות של זיוף, ניסיון לקבל דבר במרמה, ניסיון להלבנת הון וניסיון לעשות פעולה ברכוש אסור; הוא לא קבע מסמרות לגבי העבירות של קבלת דבר במרמה, הלבנת הון ועשיית פעולה ברכוש אסור. אולם מאחר שהשלושה לא הצליחו במזימתם ופירות העבירה מעולם לא הגיעו לידיהם - אין מקום לחילוט רכושם בשווי של אותם פירות. את הנאשמים ייצגו עוה"ד איתן פינקלשטיין, ליה פלוס, דוד יפתח ודוד פאל, ואת המדינה - עו"ד אבי וסטרמן.