בלחץ נתניהו: רה"מ ושר הביטחון יוכלו לפתוח במלחמה

מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 30.4.18) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 5) סמכויות לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית. להצעה נדרש רוב של 61 ח"כים ואכן 62 תמכו לעומת 41 מתנגדים.

ההצעה מבקשת לקבוע כי נקיטת פעולה צבאית העלולה, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, להוביל למלחמה, מחייבת אישור הממשלה. עוד מוצע בה להסמיך את הממשלה לאצול את סמכותה לאשר פעולה כאמור, או לפתוח במלחמה, לוועדת שרים שתקבע בחוק בדרך כלל, או במקרה מסוים. הפעלת הסמכות האמורה בידי ועדת השרים במקום הממשלה, תותנה בכך שראש הממשלה מצא כי מתקיימים בנסיבות העניין טעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, לרבות מטעמי סודיות, בגינם נדרש כי ההחלטה תתקבל על-ידי ועדת השרים. כמו-כן, אושרה הצעה משלימה הקובעת כי ועדת השרים הרלוונטית תהיה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט).

המליאה הצביעה בעד הסתייגותו של ח"כ אבי דיכטר הקובעת כי יהיה המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים מחצית מחברי הממשלה המכהנים בוועדה, אולם בנסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי האמור, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר. השינוי נעשה בלחץ כבד מאוד מצד נתניהו.

בדברי ההסבר נכתב: "בחודש יוני 2016 מינה ראש הממשלה ועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני (הקבינט), בראשותו של האלוף במיל' יעקב עמידרור. הוועדה התבקשה לגבש המלצות בנוגע להכשרת שרי קבינט חדשים, מידע לשרי הקבינט, הכנת השרים לישיבות הקבינט ודרכי פעילות הקבינט . המלצות הוועדה הוגשו לראש הממשלה בחודש דצמבר 2016 . דוח הוועדה כלל שורת המלצות שנועדו לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות על-ידי הקבינט בסוגיות הביטחון הלאומי ויחסי החוץ של מדינת ישראל, באמצעות מיסוד תהליכים והטמעת כלים לייעול פעילותו . בין השאר עסק הדוח בנושא של "הכרזת מלחמה", ובמסגרתו הומלץ כי הממשלה תקבל החלטה המבהירה את סמכות הקבינט בקשר לאישור פעולות צבאיות לפי סעיף 40 לחוק היסוד. בדוח צוין, כי "הסמכת הקבינט בנושא זה חשובה לצורך ייעול תהליכי קבלת ההחלטות, שימור סודיות טרם תחילת המערכה וקביעת מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל האפשר, של שותפי סוד"

יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ אבי דיכטר הדגיש כי אין קשר ישיר בין ההצעה לבין המתיחות הביטחונית שנוצרה ביממה האחרונה, והסביר: "כשמסתכלים על המציאות בשנים האחרונות ולא חשוב אם צפונה או דרומה, אנחנו בונים את יכולת ההרתעה בצורה מושכלת. הצעת החוק הזו נועדה לתת מענה סגור וחלוט לגבי איך מדינה תקינה רוצה לעבוד על-פי חוק. בלי גמישות אין יכולת אמיתית לתפקד".

ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה: "אני לא יודעת אם זה ציני או עצוב שדווקא היום אנחנו דנים בהצעה הזו. ההצעה תאפשר לשני אנשים להכניס לא רק את מדינת ישראל אלא את כל העמים באזור למצב של מלחמה."

ח"כ עמר בר-לב: "נשאלת השאלה מה הפורום המינימלי שחשוב בעיננו שיהיה בחדר שמאשר את ההחלטה הזו? הסכמנו להתפשר על 50% אבל אז באה הממשלה ואמרה שבתנאים מיוחדים ראש הממשלה יוכל יחד עם שר הביטחון בלבד להחליט על יציאה למלחמה אבל לא מוגדר מה הם התנאים המיוחדים."

ח"כ עפר שלח: "בהחלטה החשובה ביותר שממשלה יכולה להחליט, ביציאה למלחמה והעמדת החיילים שלנו מול הסכנה, חברי כנסת רציניים ומנוסים הצביעו בניגוד לרצונם ולמה שהם אמרו כשהם יודעים שהתוצאה הסופית של זה היא חמורה, רק כי ראש הממשלה אמר להם."

ח"כ מיכל רוזין: "ברגע שאנחנו מצמצמים את קבוצת האנשים שאמורה לקבל את ההחלטה אנחנו משאירים את הכוח, שלא לומר שיכרון הכוח בידי אנשים בודדים, ללא מערכת איזונים ובלמים וללא שום פיקוח".