מחלוקת לעניין סמכות עגינות בחו"ל

ועדת החוקה חוק ומשפט החלה (יום ג', 8.5.18) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4) (סמכות בינלאומית בתביעה לגירושין), התשע"ח-2018.

הצעת החוק הממשלתית מרחיבה את סמכותם הבינלאומית של בתי הדין הרבניים לדון בתביעות גירושין של יהודים ולהפעיל עיצומים לאכיפת הגט במקרה הצורך, גם כאשר לא מתקיימות הזיקות למדינת ישראל הקבועות כיום בחוק שיפוט בתי דין רבניים. ההרחבה נוגעת הן ליהודים שנישאו על-פי דין תורה והן ליהודים שנישאו בנישואין אזרחיים בלבד. לפי הנוסח המוצע הסמכות תורחב רק בהתקיים נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת הגירושין לפי דין תורה במדינת החוץ, למשל בשל מצב בריאותי קשה של התובע, ובהתקיים שורה של תנאים נוספים. חלקה הראשון של הצעת החוק עוסק ביהודים מכל העולם שנישאו כדין תורה וחלקה השני של הצעת החוק עוסק ביהודים שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל.

לפני עשור תוקן החוק והרחיב את סמכות בית הדין הרבני בישראל לדון בתביעות גירושין של בני זוג יהודים שנישאו על-פי דין תורה ואשר זיקתם לישראל אינה מגיעה כדי זיקת אזרחות או תושבות לשני בני הזוג יחדיו. עם זאת, סמכות בית הדין הוגבלה בעיקר למקרים שיש בהם זיקת אזרחות או תושבות לפחות לאחד מבני הזוג. ועידת רבני אירופה וגורמים נוספים העלו לפני הנהלת בתי הדין את הקושי הקיים במצבים שבהם גברים שנישאו לפי דין תורה ברחבי העולם משאירים את נשותיהם עגונות ובחלק מהמקרים אף מתעלמים מפסיקתו של בית הדין המקומי שבאותה מדינה. לפי דברי ההסבר הצעת החוק באה לפתור בעיה ייחודית נוספת. בישראל חיים כיום עולים מארצות חבר העמים, שנישאו בנישואין אזרחיים בלבד ושני בני הזוג יהודים, ולא ניתן לאתר את בן או בת הזוג ולנהל הליך גירושין במדינה שבה נערכו הנישואין. זאת לעומת מקרה של התרת נישואין בין בני דתות שונות או בין חסרי דת, בהם בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לפי חוק להתיר את הנישואין האזרחיים שנערכו מחוץ לישראל בהתקיים זיקת אזרחות או תושבות לאחד מבני הזוג לפחות.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי: "יש לעשות כל שניתן כדי לסייע למסורבות הגט מתוך קונצנזוס רחב ככל שאפשר. אני שמח על הודעת הנהלת בתי הדין הרבניים על הסכמתם לפצל את הצעת החוק כדי שניתן יהיה לקדמה ומקווה שהקואליציה תגיע להסכמות פנימיות כדי שנוכל באמת לעזור לנשים העגונות"

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "אם היה רק החלק הראשון בהצעה הייתי תומכת בחוק בעיקר כשאני עובדת על הצעת החוק שלוש שנים ובסוף לא יכולה להיות חלק ממנה לאחר שהסכמתי לבקשת השר לענייני דת להתקדם עם הצעת חוק ממשלתית. הצעת החוק הממשלתית לא מציינת ברורות שהרחבת הסמכות היא רק כלפי אלו שנישאו כתושבי חוץ ואז מה שיקרה הוא שאזרחים ישראלים שבחרו להתחתן אזרחית בחו"ל ייכללו בחוק. צריך להניח הצעת חוק ממשלתית חדשה ולא לפצל כי אין קשר בין דברי ההסבר לבין סעיפי החוק ופיצול לא יעלים זאת".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "החוק בנוסחו הנוכחי בא לפתור בעיה לנשים הזקוקות לפתרון אך הוא חייב להיות מצומצם. פה מדובר על הרחבת סמכויות בתיה"ד לכולי עלמא ולפרוש חסות על יהודי כל העולם. לשון החוק מדברת גם על נישואין אזרחיים. אם כבר, למה להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ולא בתיה"ד למשפחה? האם תינתן פה עדיפות לאזרחי ישראל? החוק הזה כמו גבינה שוויצרית מחוררת, עומד בניגוד להסכמים הקואליציוניים ולא ניתן להעביר אותו. הוא עומד בניגוד לסיכומים מסוף הכנס הקודם. נהיה מוכנים לשמוע דברים שיש עליהם הסכמה רחבה אבל הנוסח הזה לא יעבור". יוער כי בניגוד לדברי פורר, אין הדבר סותר את הסיכום בקואליציה לפיו מדובר רק על חוקים שטרם החלו הליכי חקיקתם.

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "אנחנו רואים בחומרה את הצעת החוק. הרחבתם פה את גבולות הגזרה. סיכמנו בפירוש שעד סוף המושב הזה לא תהיה חקיקת דת ומדינה. זו הרחבת סמכויות שאני לא מבינה איך משרד המשפטים נותן לה יד. זה גורם נזק ליחסים עם יהודי התפוצות אז אנא מכם להירגע. עצם זה שלוקחים סמכות בנושא הגירושין זה פותח דלת לבדיקות יהדות ועוד רשימות שחורות. מניסיוני עם גורמי הדת אתה נותן אצבע ולוקחים את כל היד. אם החוק הזה עובר בנוסח הנוכחי יש שני גופים דתיים בעולם הטוענים לסמכות שיפוטית ייחודית בעולם. בתי הדין הרבניים ודאעש".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "אני קורא לחברי שכל כותרת של בתי הדין מקפיצה אותם להירגע. נושא מסורבות הגט הוא מעל נפנופים בהסכם קואליציוני, אתם לא חייבים לתת לזה יד ואתם יכולים לפרוש. אני קורא להפסיק את שיח השנאה נגד בתי הדין".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "אנחנו רוצות לדאוג שנשים עגונות יקבלו פתרון וגם אם באתם בידיים נקיות אסור לפתוח פתח לניצול שלילי. מערכת המשפט הרבנית אינה שוויונית כלפי נשים, אתם פותחים פתח לנצלנות וליותר מצבים שנשים ייסחטו כדי לקבל גט וכן לא מספיק שאתם מונעים בארץ נישואין וגירושין אזרחיים, אתם מכריחים אותי להינשא בדין דתי, לא יכול להיות שמי שבוחר להינשא בארץ אחרת יצטרך לעבור גט דתי בארץ".

ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): "הצעת החוק מאוד הצהרתית ולא ברור איך לבי"ד ישראלי תהיה זכות אכיפה כלפי אזרח זר גם אם הוא מגיע לטייל כאן. יש כאן הרחבת סמכויות ביה"ד לכל יהודי העולם, למה לתת סמכות כזו לזרם האורתודוקסי שרוב יהדות התפוצות אינה משתייכת אליו? מה עם הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות בחו"ל, האם התייעצו איתם אם הם מעוניינים?".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): אנחנו מתקשים כסיעה עם הצ"ח ולא רואה איך נוכל לתת לה להתקדם. הבעיה הגדולה בארץ היא מרוץ הסמכויות בין בתיה"ד הרבניים לבתיה"ד למשפחה ואתם מרחיבים אותו למרוץ מול כל בתיה"ד בעולם. למה לייצר מרוץ לעוד כמה מיליוני יהודים בעולם? ישראל היא היחידה בה לא היו אמורות להיות מסורבות גט, בתיה"ד הרבניים קיבלו אינספור כלים להתמודד אך החליטו להסתמך על המהרשד"ם וחוששים מ"גט מעושה" וכתוצאה מכך הכלים לא רלוונטיים. אנחנו מייצרים פה קונפליקט מיותר עם יהדות התפוצות במקום להידבר ".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "בשם המאבק בביה"ד אנשים מוכנים לפגוע בנשים עגונות במקום לעזור להן. זה הפופוליזם לשמו".

הרב שמעון יעקבי, היועץ המשפטי לשיפוט רבני בבתי הדין הרבניים: "היוזמה שלנו הייתה לגבי נשים כי לגברים יכולים להיות כל מיני פתרונות אך נמסר לנו שאין הצדקה לחלוקה מגדרית. מדובר על מקרים שהבעל מצוי בארץ ואנחנו יכולים לפעול עליו באכיפה, לא הבאנו אותו בכוח. זה לב הצעת החוק. הצטערתי שהצ"ח של ח"כ לביא נפלה והלוואי שאפשר היה למזג את ההצעות. יש בהצעתה גם אלמנטים מההצעה הממשלתית. לנו חשוב שזה יעבור בקונצנזוס ולכן מוכנים שיהיה פיצול כך שנדון בכובד ראש בחלק הראשון".

עו"ד מוריה כהן בקשי מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "בדקנו את הדברים במישור המשפט הבין לאומי וברור שיש כאן משהו חריג אך במתווה מאוד זהיר, סבר המשנה ליועמ"ש שניתן למצוא מענה לנשים עגונות שעשו מאמצים להתיר עגינותן ללא הצלחה. בהיותן נשואות כדת וכדין, כללי הדין האזרחיים המכירים בכך לא יאפשרו בד"כ נישואין נוספים ברוב המדינות".

יזהר הס מנכ"ל התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית): "אחד מעמיתי מעבר לים חשב שאני צוחק עליו שכן לא יכול להיות שממשלת ישראל תחוקק משהו שקשור אליהם בלי להתייעץ איתם כלל, לשמוע את דעתם על משהו שעלול לתפוס סמכות גם לגביהם. אנחנו במשבר חסר תקדים עם יהודי העולם אז במקום לשלוח כבאי שולחים את הפירומן? זה ממש כמו לשים אצבע בעין. ממונופול קטן רוצים לייצר פה קונגלומרט".

עו"ד גלעד קריב מהמרכז לפלורליזם יהודי המיצג את הרפורמים: "במקום לטפל באיזמל הבאתם הצעה שמטפלת עם פטיש 5 קילו. הרעיון שזוג שלא התכוון לערוך נישואין כדת משה וישראל מוצאים עצמם לכודים תחת הדין הדתי בעייתית מאוד. התוצאה של החוק בנוסחו הנוכחי יכולה להיות פגיעה בנשים כי המערכת פועלת לטובת גברים בחו"ל המבקשים לנצל את בתיה"ד כדי לפגוע בנשותיהם. אנחנו ניצור מצב שבתי דין בתפוצות יחששו לגעת בנושא הגיטין בדיוק כמו בנושא הגיור. קשה להבין את ליקוי המאורות של הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים שהיו צריכים להבין שהצ"ח אינה עומדת בשום סטנדרט משפטי".

טוענות רבניות הציגו את נקודת מבטן: ד"ר רחל לבמור טוענת רבנית, עיקר - הקואליציה הבינ"ל לזכויות נשים עגונות: "צריך לתת סמכות בשני מקרים בלבד- בתביעת אישה לגט במקרה שהיא מסורבת או עגונה וכשהבעל נמצא בישראל ללא צורך הימצאות שלה בישראל כי פעמים רבות היא מגלה על נסיעתו ולא יכולה להספיק להגיע. המקרה השני הוא בקשת האישה לשינוי המעמד האישי ההלכתי שלה באמצעות התרת נישואיה ללא נוכחות הבעל".
טוענת רבנית יסכה מזרחי: "מניסיוני, קיבלתי עזרה מדהימה מאגף העגונות בבתי הדין הרבניים גם לאתר איך לעשות גט שליחות דרך דמות רבנית בחו"ל ולאחר 8 שנות עגינות אישה קיבלה גט תוך מספר חודשים".

טוענת רבנית קטי ביסראור: "ביהדות צרפת חצי מיליון יהודים זו מגה תופעה, בעיה אמתית למאות עגונות כנראה שביה"ד הרבני בישראל הוא הפתרון היחיד. היא ציטטה פנייה של עגונה מצרפת 12 שנה שפנתה לביה"ד במרסיי שאמר שאין ביכולתו לעשות דבר ושבקרוב ניתן יהיה לפעול בזכות החוק".