בתום דיון סוער במיוחד, ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ד', 6.6.18) לקריאה ראשונה את חוק החרם המתוקן. חוק החרם בנוסחו הנוכחי החוק קובע כי בנסיבות מסוימות, קריאה לחרם נגד אדם או גוף בשל זיקתו למדינת ישראל, למוסד ממוסדותיה של המדינה, או לאזור המצוי בשליטתה (הכוונה בעיקר ליהודה ושומרון), תהווה עוולה נזיקית וכן תאפשר הטלת הגבלות מנהליות שונות על מי שקורא לחרם. הצעת החוק מוסיפה שתי הוראות שעניינן - מתן אפשרות להגשת תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 100,000 ש"ח וכן תביעה לפיצויים לדוגמה - פיצויים עונשיים בשיעור של עד 500,000 ש"ח.

משמעות החוק תהיה בעיקר בתביעות פנים ישראלית

היועץ המשפטי לוועדת החוקה עו"ד גור בליי: החוק מעורר קשיים חוקתיים משמעותיים. ברור שקריאה לחרם יש בה אלמנטים פוגעניים, אבל היא עדיין חוסה תחת חופש הביטוי ונעשה בה שימוש נרחב בארץ כאשר קוראים להחרים זמר כזה או אחר, מפעל כזה או אחר שאינו שומר על חוקי העבודה או השבת. מבחינה פרקטית משמעות החוק תהיה בעיקר בתביעות פנים ישראלית ופחות מול אירגוני BDS בחו"ל. בבג"ץ אבנרי שעסק בחוק החרם נפסל הסעיף של הפיצויים העונשיים ובית המשפט הוסיף וקבע שבשביל שהעוולה הבסיסית תעמוד במבחני החוקתיות חייבים להוכיח קשר סיבתי לנזק. לכן, יש מתח מאוד גדול בין פסה"ד לבין החוק כפי שהוא מנוסח היום, בגלל שבשתי ההוראות המוצעות מוותרים על הדרישה לקשר סיבתי לנזק. ביחס לטענה שהחוק כמו שהוא היום לא ישים - איך יודעים את זה? הרי היה אפשר לבחון זאת אם היו מוגשות בפועל תביעות שהיו נכשלות, אך בפועל כמעט ולא הוגשו תביעות".

"עלולים להגיע לתוצאות אבסורדיות"

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד ארז קמיניץ: "הבענו עמדתנו בוועדת השרים שיש בהצעה הזו קשיים חוקתיים משמעותיים המעמידים בספק את היכולת לקדם את החקיקה הזו הן בבג"ץ והן מבחינתנו. החלטת ועדת השרים הייתה שהיא תקודם בהסכמה של שרת המשפטים, השר לעניינים אסטרטגיים והשר לענייני ירושלים והתפוצות וזה לא נעשה עדיין. עוד הוחלט שההצעה תחזור לוועדת השרים לפני הצבעה לקריאה ראשונה. ככל שלא יהיה דיון כזה בוועדת השרים המשמעות היא שהממשלה מתנגדת להצעת החוק.

עוד הוסיף עו"ד קמיניץ: "באירוע המאוד מצער של היום (ביטול ההגעה של נבחרת ארגנטינה, ר.ג), אם המפיק סופג נזק כלכלי בשל הביטול הוא יוכל לכמת את הנזק בצורה די קלה. גם הקשר הסיבתי לא נחזה על פניו כקשה להוכחה ולכן לא ברור למה לקפוץ במצב כזה לחריג של דיני הנזיקין כשמנגד יש פגיעה חוקתית מהמעלה הראשונה. יש כאן קושי גם בדילוג על הקשר הסיבתי והנזק. מה שנשאר הוא שכל ביטוי הקורא לחרם עלול להיענות מיידית בתביעה בלי קשר לשאלה אם נגרם נזק ואם הוא קשור לביטוי כאשר יכול להיות מצב הפוך שדווקא הקריאה לחרם הגדילה את צריכת המוצר המוחרם. בצורה זו עלולים להגיע לתוצאות אבסורדיות".

ח"כ דב חנין: "מה שעומד מאחורי הגישה כאן הוא ביטול הסמכות של בית המשפט לפרש חוקים. אתה רוצה לבטל את בתי המשפט ולהחליף אותם. בסופו של דבר בית המשפט עליון יפסול את הצעת החוק שכן הוא כבר פסל בדיוק את התיקון הזה. ההתנגדות לחרם זוכה להסכמה רחבה למעט חרם על התנחלויות".

ח"כ מוסי רז: "אם אתם רוצים ליישם את החוק יש להעמיד לדין את השרה מירי רגב שתרמה לביטול המשחק לחרם הזה על ישראל. כל תכלית החוק היא הגבלה של חופש הדיבור".

ח"כ יעל גרמן: "ההצבעה היום על חוק החרם בניגוד לדבריו של המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ הינה בזיון לכנסת ולוועדה. אנו רגילים באופוזיציה שלא מתחשבים בדעתנו אך הפעם הקואליציה התעלמה מהחלטת ועדת שרים שביקשה בפירוש להחזיר את החוק לדיון לפני שיצביעו עליו. למרות ההתנגדות שלנו, חברי האופוזיציה, ולמרות דבריו של המשנה ליועמ"ש בדיון, בחר יו"ר הוועדה להעלות את הצעת החוק להצבעה ולהעביר אותה".