"ביקורת משפטית על חוק יסוד היא רעידת אדמה - לא רק משפטית אלא גם דמוקרטית. אני לא אוותר על מקומו של העם. כנסת של העם, על-ידי העם, למען העם - לא תאבד מן הארץ". כך אומרת (יום ב', 4.9.18) שרת המשפטים, איילת שקד, בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, בהתייחסה לעתירות לבג"ץ נגד חוק היסוד.

לדברי שקד, "עמעום דמותו של העם בפסקי הדין בבית המשפט העליון הוא סופו של תהליך ארוך, העובר על המדינה ומשנה את דמותה ללא הכר. ישראל עוברת משיטה בה העם אומר את דברו, לשיטה אחרת שגבולותיה טרם שורטטו סופית", אמרה שקד. היא ייחסה את השינוי למאיר שמגר ובמיוחד לאהרן ברק, אותם תקפה על "שינוי חברתי עמוק שהתחולל בחברה הישראלית". לדבריה, השופטים החלו לנתק את עצמם מהדין המצוי והפכו את עצמם לקובעי הדין הרצוי, ובמקרים מסוימים הפכו מפרשנים למעצבי מדיניות.

שקד אף תקפה את שר המשפטים לשעבר, דן מרידור, שהציע בתחילת שנות ה-90 לקבוע בחוק יסוד החקיקה, כי בית המשפט העליון יוכל לפסול חוק הנוגד ערכי יסוד. "מדובר לא בירייה ברגלה של הכנסת, אלא ברגלה של הדמוקרטיה", אמרה על ההצעה שלא התקדמה. "סמכות לפסול חוקים הנוגדים את עקרונותיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, היא השלטה מוחלטת של בית המשפט העליון על מרחב הנורמות כולו, תוך הוצאתה של סמכות זו מידי המחוקק".

עוד ציטטה שקד את פסק דינם מהשנה שעברה של השופטים דאז אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, ולפיו בעתיד עשוי בית המשפט העליון לפסול גם תיקונים לחוקי יסוד. לדבריה, פסיקה זו ודומותיה מהוות עליית מדרגה: בג"ץ נוטל לעצמו את הסמכות לפסול גם חוקי יסוד, ולא רק חוקים מן השורה. שקד הזכירה, כי בג"ץ לא דחה על הסף אף אחת מן העתירות נגד חוק הלאום, למרות שמדובר בחוק יסוד.

שקד הזהירה, כי אם בית המשפט העליון יקבל את התזה לפיה ביכולתו לפסול חוקי יסוד - המשמעות תהיה ש"לעם אין כל רלוונטיות במבנה החוקתי החדש. אם גם חוקי היסוד אינם חסינים מביקורת שיפוטית, תישלל מהעם היכולת להשפיע על היצירה החקיקתית, והפעם במסגרת הרשות המכוננת. בכך יסיים העם את תפקידו במה שהיה כה שיטתנו הדמוקרטית".

שקד הוסיפה: "אם מישהו מצפה שעקרונותיו של הציבור הנאור יהוו מיזוג בין יהדות לדמוקרטיה - צפויה לו אכזבה. פעולת הזיהוי של עקרונות היסוד לעולם לעולם לא תעלה ערכים לאומיים, ותסתיים בדרך כלל בהעלאת ערכים בינלאומיים. יחד עם היעלמות העם, ייעלמו גם ערכיו. המשמעות תהיה מעבר משלטון העם לשלטון מועצת חכמי המשפט. הדבר שומט את בסיסו של התהליך הדמוקרטי".

ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, קרא לשקד ליזום חקיקה שתגביל את הכניסה ללימודי המשפטים, כדי "להפסיק את תעשיית ההטעיות" - כלשונו - של חלק מהמוסדות האקדמיים. לדבריו, יש לומר לסטודנטים את האמת: "לא כל מי שישלם מאות אלפי שקלים יהפוך לעורך דין". נוה תומך בבחינות מוקדמות שיסננו את לומדי המשפטים, עוד לפני שיסיימו את לימודיהם ויעמדו לבחינות הלשכה.