"הכספים הקואליציוניים לאיילים -
באישור עמנואל מודריק ובפיקוחו"

חברת הכנסת לשעבר, פאינה קירשנבאום, העלתה (יום ב', 1.4.19) בבית המשפט טיעון משמעותי להוכחת חפותה. כל ההעברות הכספיות שעשתה בפרשת עמותת איילים, שהיא אחת הפרשות המרכזיות במשפטה, נעשו לדבריה בידיעתו ובפיקוחו של עמנואל מודריק. עמנואל מודריק המנוח, אחיו של השופט בדימוס עודד מודריק, היה חשב משרד הנגב והגליל בתקופה הנדונה ואף נחקר כחשוד בפרשה.

הפרקליטות טענה כי קירשנבאום התנתה העברת כספים קואליציוניים לעמותת איילים במתן תמורה למפלגתה ישראל ביתנו. לדבריה, העמותה - שעסקה בהקמת כפרי סטודנטים בפריפריה - העסיקה מקורבים לישראל ביתנו ושכרה משרד יחסי ציבור, שנתן שירותים לקירשנבאום עצמה.

מנגד טענה קירשנבאום שכל התנהלותה עם הכספים הקואליציוניים שהעבירה לעמותת איילים, כולל קביעת היעדים שלשמם הועברו הכספים, הייתה כאמור בידיעתו ובפיקוחו של מי שהיה באותה תקופה חשב משרד הנגב והגליל עמנואל מודריק, אשר נחקר במשטרה כחשוד בפרשה ומת זמן קצר לאחר מכן, א.פ). "כל שקל היה מפוקח", הדגישה קירשנבאום, והוסיפה שבכל מה שנוגע למה שנעשה עם הכסף לאחר הקצאתו וכיצד הוציאו אותו באיילים - הדבר לא היה בשליטתה, אלא שוב: בפיקוחו, באישורו ובידיעתו של חשב המשרד עמנואל מודריק.

באשר לאישום, לפיו היה לה הסכם במסגרתו יחולקו הכספים הקואליציוניים שהיו בשליטתה באופן הבא: שליש למפלגה ושני שלישים לאיילים ולמיזמים, הזדעקה קירשנבאום ואמרה כי הסכם כזה לא היה והוא גם "לא ניתן לביצוע". היא הסבירה שכל הכספים שהעבירה לעמותת איילים עברו דרך משרד הנגב והגליל, שבו החשב דאז מודריק ידע ופיקח על כל העברה תקציבית.

כשהשופט ירון לוי הקשה כיצד היא אומרת בביטחון שהסכם כזה לא היה, ושהוא גם לא ניתן לביצוע, ענתה קירשנבאום: "הכספים לאיילים עברו על סמך החלטת ממשלה למשרד הנגב והגליל. הכל היה מפוקח ומאושר עד השקל האחרון. לא רק אני העברתי להם כספים, גם הבית היהודי והליכוד העבירו". בהמשך אמרה קירשנבאום שהיא לא רואה אפילו דרך לבצע הסכם מסוג זה, כי הכסף לאיילים הועבר כנגד חשבוניות ביחס להתקדמות בבניית הכפרים.

השופט לא קיבל את הדברים והעלה אפשרות שההסכם בוצע באמצעות תרומה למפלגה. קירשנבאום הכחישה בתוקף: "אין כזה סיכום", וחזרה על הטיעון הבסיסי שלה, לפיו היא פעלה על-פי הנחיות משרד האוצר, והכספים הועברו באופן "הכי גלוי והכי מפוקח שיש".

אשר לטענת התביעה, לפיה ביקשה להעסיק מקורבים בעמותת איילים, ענתה קירשנבאום שלא הייתה לה שום דרך לדעת ושהיא לא ידעה על הסכמי ההעסקה בעמותת איילים: "מהרגע שהעברתי את הכסף למשרד הנגב והגליל, יש מישהו שמפקח על הכסף, וזה החשב של המשרד, עמנואל מודריק. ברגע שהכסף יצא ממני אין לי דרך לפקח כיצד העמותה משתמשת בכסף והאם הכסף הגיע למטרה שאליה כיוונתי".

בהמשך עומתה קירשנבאום עם הטענה שאיילים העסיקה את עובד יחזקאל כאיש יחסי ציבור בתמורה לכספים שהעבירה, בעוד הוא משמש עבורה כיועץ פוליטי ויחצ"ן לקראת הבחירות. קירשנבאום טענה מנגד כי לא העסיקה את עובד יחזקאל ותיארה את יחסיה איתו במשך מספר שנים כיחסי ידידות בהם הוא נתן לה עצות, והיא אפילו לא הקשיבה לעצותיו ושהטענה כי הייתה צריכה אותו כיחצ"ן לקידום מעמדה במפלגה - מופרכת. השופט התערב ושאל איך יכול להיות שהיא לא הייתה זקוקה לקידום מעמדה במפלגה. על כך ענתה קירשנבאום שמקומה במפלגה היה משוריין ושישראל ביתנו היא מפלגה שמנוהלת אחרת. "לא צריך להתבלט כדי לקבל תפקידים. נמדדים על דברים אחרים. בגלל זה לא הייתי צריכה עצה ובטח לא עבור תשלום". עוד טענה שלא הייתה זקוקה ליחצ"ן כי הייתה לה נגישות רבה לעיתונות: "היה לי פרסום. לא הייתי צריכה לחפש פרסום. כל פעם שהעיתונות רצתה שמישהו יסביר את ליברמן פנו אלי. עובד יחזקאל הציע יעוץ שלא התאים למפלגה ולי".

התובע ד"ר מאור אבן חן נכח באולם בזמן שקירשנבאום העלתה את טיעוניה מול השופט ירון לוי. יתר על כן, לקראת הצהריים, כשהחלה החקירה הנגדית של קירשנבאום, היה זה ד"ר מאור אבן חן שהוביל את החקירה.