מרדכי ואנונו לא יוכל לצאת מהארץ ויהיה עליו להמשיך ולציית להוראות המגבילות את תנועתו וקשריו בתוך שטחי ישראל. שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, דחה (יום ה', 11.4.19) את עתירתו של ואנונו נגד מגבלות אלו.

מדובר בעתירה העשירית שהגיש ואנונו, אשר בשנת 1986 הדליף לסאנדיי טיימס פרטים רבים על הנעשה בכור הגרעיני בדימונה וכעבור שנתיים נדון ל-18 שנות מאסר. עם שחרורו, בשנת 2004, העריכו גורמי הביטחון, כי הוא ממשיך להוות סכנה ביטחונית ולפיכך הוצאו צווים המגבילים את תנועתו ומעשיו.

ואנונו עתר הפעם נגד שני הצווים העיקריים: הצו האוסר עליו לצאת מישראל, והצו האוסר עליו לקיים קשר בכתב ובאינטרנט עם אזרחים זרים, אוסר עליו להתקרב לחלק ממעברי הגבול ועוד. ואנונו טען, כי הצווים פוגעים בזכויות יסוד שלו, למרות שהמידע שבידיו על הכור כבר התיישן וחלקו פורסם, ולמרות שהשינוי באורחות חייו מלמד שאין בכוונתו לפגוע בביטחון המדינה. לעומת זאת טענה המדינה, כי שני פוסטים שפרסם ואנונו בשנת 2017 ופגישות עם גורמים זרים באותה שנה בניגוד לצו, מלמדים על סבירות קרובה לוודאות שהוא יפרסם מידע סודי שעדיין ברשותו.

גרוסקופף אומר, כי פסק הדין מבוסס על חוות דעת מסווגות שהוצגו לשופטים במעמד צד אחד, והמלמדות על המידע שבידי ואנונו ועל הסיכון הנשקף ממנו. "לפי החומר שהוצג לנו, והערכות גורמי הביטחון, מידע סודי שטרם פורסם ברבים עדיין אצור במוחו של העותר. ויובהר, לפי עמדת המשיבים האמונים על
תחום ביטחון המידע, עמדה הנתמכת ומבוססת בחומר הסודי שהוצג לפנינו, המדובר במידע רגיש מאד, אשר חשיפתו עלולה לגרום לפגיעה של ממש בביטחון המדינה גם כיום".

גרוסקופף דוחה גם את טענותיו של ואנונו לגבי המוטיבציה שלו ואומר, כי המידע החסוי תומך בעמדת המדינה ולפיה קיים סיכון ממשי שהוא יפרסם את המידע שבידיו. לדבריו, חלוף הזמן אומנם מצדיק לבחון מדי פעם מחדש את עניינו של ואנונו, אך מעשיו לאורך השנים מחייבים זהירות רבה. "חזקה על המשיבים, כי יוסיפו לשקול עובר לחידוש הצווים בעתיד, ככל שיידרש, את הצורך בהמשך הצרת צעדיו של העותר, וזאת בהתאם לנסיבות העדכניות שיתקיימו במועד קבלת ההחלטה, ובכלל זה ישובו ויבחנו את מידתיות האמצעים הננקטים להגבלת העותר בשים לב לנדרש מעת לעת", הוא מסיים.

השופטים ניל הנדל וג'ורג' קרא הסכימו עם גרוסקופף. את ואנונו ייצג עו"ד אביגדור פלדמן, ואת המדינה - עו"ד ענר הלמן.