התעמרות בשירות התעסוקה הובילה להתאבדות

עובד בשירות התעסוקה התאבד באפריל 2011 בשל התעמרות מצד הממונים עליו - קבע בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין קיבל את ערעור ילדיו של העובד וקבע שעל הביטוח הלאומי לבחון לגופה את תביעת ילדיו לתשלום קצבת תלויים. בעקבות פסק הדין הודיע הביטוח הלאומי, כי יעניק את הקצבה.

בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים דחה את תביעת הילדים, בנימוק שהמנוח היה נתון לשורה ארוכה של לחצים בתקופה שקדמה להתאבדותו, וכי לא ניתן לקבוע שהאירועים בשירות התעסוקה הם שהובילו אותו לצעד הטראגי. בית הדין הארצי אומר (בפסק דין שניתן בינואר השנה והותר לפרסום ב-30.5.19), כי מאחר שכל העדויות לאירועים הן עקיפות - בשל מותו של העובד - ניתן להתערב בממצאים העובדתיים של האיזורי.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה מגיעה למסקנה, כי הנושא העיקרי שהעסיק את המנוח לפני התאבדותו היה סירובם של הממונים עליו לאשר לו שכר עידוד והיחסים העכורים בינו לבין חבריו כתוצאה מכך. היא מונה מספר עדויות אליהן לא התייחס בית הדין האיזורי, והמלמדות על היחס הקשה כלפי המנוח. כך למשל העיד אחיו, כי מנהל המחלקה בה עבד, אסר על חבריו לצרף אותו למניין - דבר שגרם לו השפלה קשה. עוד טען האח, כי המנוח נשבר משום שמצבו הכלכלי היה בכי רע בעקבות הליך גירושין קשה - והוא ידע שמגיעים לו רבבות שקלים שאינו מקבל.

דוד צרפתי, שהיה קודם לכן הממונה על המנוח, העיד, כי עובדים רבים נמנעו מליצור קשר עם המנוח בשל המאבק הקשה שניהל - בין היתר נגד יו"ר הוועד - על קבלת שכר העידוד. עוד סיפר צרפתי, כי המנוח אמר לו מספר פעמים שיתאבד אם לא יקבל את התוספת. גם אחרים העידו על היחס הקשה מצד יו"ר הוועד ואחרים כלפי המנוח. מנכ"ל השירות דאז, יוסי פרחי, אישר, כי יו"ר הוועד - שהיה הממונה על המנוח עד פטירתו - הוא שמנע במידה רבה את תשלום התוספת, וכי המנוח היה פגוע מאוד מן היחס כלפיו.

דוידוב-מוטולה קובעת, כי ניתן גם להוכיח "אירוע מיוחד" שהתרחש בסמוך להתאבדות: כחודש לפני התאבדותו הודיעה לו הנהלת השירות, כי הוא לא יקבל את שכר העידוד. היה זה לאחר שניהל מאבק בן שנתיים, כולל באמצעות עורך דין. אומנם נראה שלאחר שבוע בלבד החליטה מינהלת השירות לשלם לו את התוספת ובצורה רטרואקטיבית, אך הדבר לא הוכח, ומכל מקום - לא נמסר למנוח ונותרה עוד דרך עד ליישום ההחלטה. לבסוף מציינת דוידוב-מוטולה, כי במכתב ההתאבדות שלו קשר המנוח במישרין בין צעדו לבין מקום עבודתו.

בית הדין הארצי הורה להחזיר את התיק לבית הדין האיזורי, כדי שימנה מומחה רפואי לקביעת הקשר הסיבתי בין ההתעמרות לבין ההתאבדות - על בסיס העובדות שקבע בית הדין הארצי. השופטים גם רמזו לביטוח הלאומי, כי עליו לשקול האם לשלם את קצבת התלויים גם בלא מינוי המומחה - כפי שכאמור הוא עשה בסופו של דבר. הביטוח הלאומי חויב בתשלום הוצאות בסך 7,000 שקל. השופטים לאה גליקסמן ומיכאל שפיצר ונציגי הציבור אמיר ירון ויודפת הראל-בוכריס הסכימו עם דוידוב-מוטולה. את היורשים ייצגו עוה"ד גיא כהן וצביקה שכטר, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד יוסף פולסקי.