עו"ד איתי שלם חויב בהוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה בשל עתירת סרק שהגיש לבג"ץ, בפעם השנייה בתוך שלושה חודשים. כך קבע (יום א', 21.7.19) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף.

שלם דרש מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה, שי ניצן, והמשנה לפרקליט, מומי למברגר, לחקור חשדות לעבירות בהן מעורבים לטענתו בנימין נתניהו, אמיר אוחנה ופייסבוק. ב-24.6.19 נמסר לו על דעתו של למברגר, כי לא תיפתח חקירה. ב-14.7.19 דרש לשם להיפגש בתוך יממה עם למברגר, ומשלא נענה - עתר למחרת לבג"ץ.

בפסק דינו כותב גרוסקופף: "דין העתירה להידחות על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. העותר רשאי להשיג על ההחלטה לפני המשיבים 3-1, ועומד להם פרק זמן סביר להשיב לו. העותר אינו יכול להכתיב לרשויות אכיפת החוק את לוחות הזמנים הראויים לתגובתם, וודאי שאינו בעל סמכות לחייבם להיפגש עימו או לענות לו בתוך פרק הזמן הקצרצר שנראה לו ראוי.

"העתירה הנוכחית אינה הראשונה בעת האחרונה שהעותר, עורך דין בהכשרתו, מגיש בלי למצות הליכים כראוי. קדמה לה עתירה קודמת שנדחתה אף היא על הסף מטעמים דומים. העותר ממשיך בדרכו תוך התעלמות מהכללים הדיוניים המחייבים את כלל הבאים בשעריו של בית משפט זה. עניין זה ראוי שימצא ביטויו בחיוב ההוצאות".

בעתירה הקודמת ביקש לשם להורות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, לקבל החלטה בפניותיו; להורות למנדלבליט לפתוח בחקירה בחשדות שהעלה בפני מלצר ואשר הועברו אליו; ולהורות לנתניהו להעביר לשר שאיננו מן הליכוד את האחריות למטה הסייבר הלאומי. גם אותה עתירה נגדה לפייסבוק. לשם הציג את עצמו כמי ש"עוסק בלחקור ולחשוף קשר בלתי חוקי בין
נתניהו לבין פייסבוק, וזאת כדי להגן על הדמוקרטיה ושלטון החוק בישראל מפני 'פשע עתידני'".

בדחותו על הסף את אותה עתירה קבע השופט מני מזוז (2.4.19), כי לשם לא מיצה את ההליכים, שכן לא המתין פרק זמן נאות לקבלת תשובותיהם של מלצר ומנדלבליט. זאת ועוד: "לגורמי אכיפת
החוק מסור שיקול דעת רחב לגבי בדיקת חשדות ועל ההחלטה אם לפתוח בחקירה, כמו גם באשר לאופן ניהולה". באותו מקרה נמנע מזוז - הנוהג לחייב בהוצאות בעתירות סרק - מלחייב את לשם בהוצאות.