הממשלה אישרה היום (יום א', 8.9.19) את התיקון לחוק הבחירות, המתיר תיעוד מצולם של המתרחש בקלפיות למעט מאחורי הפרגוד. ההצעה תובא מחר לאישור הכנסת, במטרה שהמצלמות יוצבו כבר בבחירות בשבוע הבא. אולם אם יוגשו כצפוי עתירות לבג"ץ נגד החוק - ייתכן מאוד שהוא יעכב את יישומו, לאור ההתנגדות הנחרצת של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

את הצעת החוק הגישו שרי המשפטים והפנים, אמיר אוחנה ואריה דרעי. על-פי ההצעה, יוכלו רבבות בני אדם לבצע תיעוד חזותי או קולי של כל תהליך ההצבעה, כאמור למעט המתרחש מאחורי הפרגוד ובו פתקי ההצבעה. הסמכות תינתן לכל חברי ועדות הקלפי, ממלאי מקומם של חברי ועדות נעדרים, מזכירי ועדות הקלפי, המשקיפים בקלפיות ועובדי ועדת הבחירות המרכזית וועדות הבחירות האיזוריות שיימצאו בקלפיות מכוח תפקידם. אין בהצעה הגבלה על מספר האנשים שיוכלו לבצע תיעוד בכל קלפי, כך שייתכן שבקלפי אחת יוצבו כמה וכמה מצלמות מטעם מפלגות שונות.

התיעוד המותר יהיה של הכנת הקלפי להצבעה, זיהוי המצביעים ורישומם, הכנסת המעטפה לקלפי, פתיחת התיבה, ספירת הקולות, רישום התוצאות, אריזת הפתקים לצורך העברתם לכנסת ו"שיחה המתקיימת בין המנויים בסעיף זה או בינם לבין המבקשים להצביע, במקום הקלפי או בסביבתו".

התיעוד ייעשה על גבי כרטיס מגנטי, עליו יירשם מי ביצע אותו. הוא יישמר יחד פרוטוקול הקלפי ויושמד עימו במועדים הקבועים בחוק. המתעד עצמו יוכל לשמור עותק מן התיעוד ויהיה חייב להשמידו עם תום המועד להגשת ערעורי בחירות, אלא אם כן הגיש ערעור בחירות או תלונה למשטרה, בהם עשוי התיעוד לשמש כראיה. המתעד יהיה רשאי להעניק גישה לתיעוד למפלגה ששלחה אותו, אך לא לאיש אחר. לצד זאת, תיעוד של קלפי בודדת לא יהווה מאגר מידע לעניין חוק הגנת הפרטיות - כך שלא יחולו עליו חובות האבטחה שבחוק זה. לבסוף נקבע בתזכיר, כי הפרת החוק המוצע תהווה עבירה שהעונש עליה הוא קנס ועד שנתיים מאסר.

מנדלבליט הבהיר בשבוע שעבר,כי לדעתו קיימת מניעה משפטית מאישור החוק - מונח שמשמעותו שהוא לא יגן עליו בבג"ץ, ושטובים הסיכויים שבג"ץ יפסול אותו. התנגדותו של מנדלבליט באה בעקבות זו של מלצר כפי שהובעה בידי היועץ המשפטי של הוועדה, דין ליבנה. "לעמדתנו לא ניתן לקדם את התזכיר לחקיקה בעת זו, נוכח קשיים יישומיים, שעלולים להביא לפגיעה אנושה ביכולתה של ועדת הבחירות המרכזית לבצע את יום הבחירות כסדרו, אם התזכיר יהפוך לחוק, ובשל אי-החוקתיות העולה ממנו ואף פגמים מינהליים בולטים בגיבושו".

לדעת מלצר, האמצעים שנוקטת הוועדה מספיקים כדי להבטיח את טוהר הבחירות. מדובר בין היתר במפקחים מטעמה שיצוידו במצלמות גוף, יסיירו בקלפיות ויוצבו בשליש מהן בשלב ספירת הקולות. כמו-כן יוצבו שוטרים בריכוזי קלפיות, והוועדה אומרת שפיתחה כלים שיאפשרו לה לבחון בזמן אמת אינדיקציות לפגיעה בטוהר הבחירות. כמו-כן, יופעלו עשרות משפטנים ופרקליטים לבחינת הפרוטוקולים של הקלפיות.

לגבי תזכיר החוק אומר ליבנה, כי לא ניתן יהיה לקבוע בתוך שבוע את הנהלים המעשיים לביצועו, להדריך את עובדי הקלפיות ולמנוע אנדרלמוסיה. קיים חשש שעשרות מצלמות יוצבו בקלפי בודדת, דבר שיפגע בסדר התקין של הבחירות וביכולתה של הוועדה לנהל אותן. עוד הוא אומר, כי לא ניתן לוודא כעת שבכל 11,000 הקלפיות ניתן להציב מצלמות בלי לפגוע בחשאיות ההצבעה; והפרגודים הקיימים אינם בנויים למנוע צילום אל מעבר להם. ליבנה גם מזהיר מפני עבירות על חוק הגנת הפרטיות בעצם התיעוד.

עוד אומר ליבנה (כאמור - בשמו של מלצר) כי החוק לא ישיג את תכליתו, ולו רק בשל ההיקף העצום של התיעוד. תיעוד של מצלמה אחת בכל קלפי במשך 12 שעות יוביל לתיעוד שהיקפו 15 שנים. התיעוד לא יהיה באיכות שתאפשר לעשות בו שימוש ראייתי, והוא אף עלול להזיק יותר מאשר להועיל. אין כל יכולת למנוע את העברת התיעוד למי שאינו מורשה לראותו, ואין יכולת לאכוף את הציווי למחוק אותו לאחר מועד מסוים. התזכיר פוגע בשוויון, שכן ברור שלא כל המפלגות יוכלו לתעד את המתרחש, והפצתו בלא להיוועץ בוועדה היא פגם מינהלי חמור, מוסיף ליבנה.

בעקבות דברים אלו אומר מנדלבליט: "משמעות דברים נוקבים אלה, היא פגיעה הן במימוש החופשי של זכות היסוד הדמוקרטית לבחור והן בביצוע החובה החוקתית לקיים בחירות חופשיות, חשאיות ושוויוניות באופן תקין וסביר... הצעת החוק מעוררת קשיים חוקתיים ומשפטיים רבים, מהותיים ותכליתיים כאחד".